טקסט מאסטר (1)

שרון נעשה מושא הערצה והתרפקות כללית, כולל של השמאל (ב)

 

26.12.2016

 

 

ההתנתקות ומאבק שרון נתניהו

על גבם ועתידם של הישראלים

 

בלי להיכנס למהותה של תכנית ההתנתקות של שרון, ומה שהסתתר מאחריה, אריאל שרון חשב באמת להתנתק מרצועת עזה ומיהודה ושומרון ולהותיר את שלושת גושי ההתנחלויות בשליטה ישראלית, שיתרחבו ויפרצו.

כאשר הועלתה תכניתו של שרון להצבעה, הגיש שר האוצר בנימין נתניהו מכתב התפטרות, אף שקודם לכן שיבח את תכנית ההתנתקות. זאת משום שהמתנחלים איימו עליו, שאם לא יתפטר לא יצביעו בעדו. באותו רגע הפכה תכנית ההתנתקות, לזירת מאבק בין שרון לבנימין נתניהו על לבם של המתנחלים.

 

בידים של שרון הייתה הקופה הציבורית, וכדי לקנות את המתנחלים הוא שילם לאלה שקיבלו את משקיהים וכול שהיה להם מהקופה הציבורית, סכומים מופקעים, שני מליון שקלים למשפחה, ולבעל עסק ארבעה מיליון שקלים. כאשר בעל העסק, אם זה חממות או ציוד מכני, פרק והעביר את הציוד לאחד המושבים אליהם הצטרף, או שהמתין ארוז ליד הקראוילה הממוזגת, שקיבל בלי לשלם עבורה פרוטה.

לאחר ששרון הובס במשאל בין חברי מרכז הליכוד, נתניהו, הביא את המתנחלים לעמדות יותר ניציות, להכשיל את ההתנתקות של שרון.

 

 

פינוי עזה יוצא לדרך

השבוע ייוכחו הספקנים מהשמאל והקנאים מימין, ששרון הולך עד הסוף: 1,700 משפחות ימוקמו מחדש מחוץ לרצועה, רובן בדיור זמני * ההחלטה העקרונית היא לקלוט את המפונים בנגב ובאזור אשקלון: הדחפורים עובדים ב-22 אתרים, הקראווילות כבר ממוזגות והיתרי בנייה מיידיים מחכים לכל דורש.

 

"העם בישראל, שנחצה לשניים על רקע פינוי התנחלויות, לעולם, יאמרו רבים, לא יחזור להיות מה שהיה לפני הפינוי. מצד אחד יאמרו תושבי הגוש, כי גוש קטיף הוא התגשמות חלום של יישוב הארץ, הציונות במיטבה, ומנגד יאמרו אחרים כי זו תוכנית הזויה, קוץ בגרונם של הפלשתינים, שמורה יהודית בלב אוכלוסיה עוינת. מי שירצה יוכל למצוא הקבלות דומות באלג'יריה, שבה אחרי שנים של לוחמה בלתי פוסקת הצליחו האלג'יראים לגרש את הצרפתים בשנת 1962, ועם התקפלות הצבא רוב "המתנחלים" ברחו חזרה לצרפת.

 

"תומכיו של ראש הממשלה, אריאל שרון, טוענים כי קיבל החלטה היסטורית, שההיסטוריה תשפוט אותו עליה ולא קומץ מתלהמים. על-פי החלטת הממשלה מס' 1996, אותה יזם שרון, הוחלט ביום 6.6.2004 על תוכנית ההתנתקות, לפיה יפונו כל יישובי רצועת עזה וצפון השומרון. תחילה הוחלט לבצע עבודת הכנה, ולאחריה תשוב הממשלה ותתכנס על מנת לקיים דיון נפרד ולהחליט אם לפנות יישובים, איזה יישובים ובאיזה קצב וסדר. לתוכנית ההתנתקות קדמה חילופי מכתבים בין נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, לבין שרון.

 

"תוכנית ההתנתקות נולדה למעשה מהחזון של אריאל שרון, לפיו "מדינת ישראל הגיעה למסקנה כי אין כיום שותף פלשתיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו-צדדי". לאור זאת גובשה תוכנית חד-צדדית שמבוססת על השיקולים הבאים: הקיפאון הגלום במצב הנוכחי מזיק; מטרת התוכנית להוביל למציאות ביטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר; בכל הסדר קבע עתידי לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועת עזה.

 

המפונים יקבלו מהמדינה פיצויים

בסך 4-5 מיליארד שקל

 

"פינוי גוש קטיף (15.08.05), הוא פרויקט לאומי כואב, טראומטי, אבל מחויב המציאות", אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, אך הדגיש כי מדובר גם בפרויקט בעל משמעות כלכלית רחבה: פיצוי כ-1,700 משפחות. המפונים יקבלו מהמדינה פיצויים בהיקף 4-5 מיליארד שקל, הכולל פיצוי בגין 700 עסקים. אתר הקראווילות בניצן עלה למדינה 250 מיליון שקל. כל משפחה תקבל בממוצע 2 מיליון שקל, ובעלי עסקים יקבלו בממוצע כ-4 מיליון שקל. קראווילה של 60 מ"ר, שני חדרי שינה וסלון, עולה למדינה 250 אלף שקל. 100 קראווילות כאלו נרכשו; קראווילה של 90 מ"ר, 3 חדרי שינה וסלון, עולה למדינה 400 אלף שקל, וכמותן נרכשו 220. לדברי בר-גיל, עד לסוף אוגוסט ייבנו במקום עוד 31 קראווילות נוספות בשטח של 90 מ"ר

חלק לא מבוטל מתושבי הגוש התעשתו עוד לפני היום הקובע, הסדירו את ענייניהם, החלו לארוז את המיטלטלין ושכרו בתים ביישובים אחרים. חלקם קיבלו דירות בניצן, אחרים עברו ליישובים קהילתיים אחרים. כמה מבין תושבי הגוש, מתוך תסכול וחוסר אונים, הרסו כמעט עד היסוד את הבתים שהיו בבעלותם. התופעה החלה טיפין טיפין, ובימים האחרונים רבים מבעלי הדירות בגוש עקרו דלתות, מרצפות, רעפים, משקופים, חלונות, ברזים, אמבטיות וכמעט כל דבר שניתן לעשות בו שימוש חוזר. (גדי גולן, גלובוס, 4.8.2005).

 

"תומכיו של ראש הממשלה, אריאל שרון, טוענים כי קיבל החלטה היסטורית, שההיסטוריה תשפוט אותו עליה ולא קומץ מתלהמים. על-פי החלטת הממשלה מס' 1996, אותה יזם שרון, הוחלט ביום 6.6.2004 על תוכנית ההתנתקות, לפיה יפונו כל יישובי רצועת עזה וצפון השומרון. תחילה הוחלט לבצע עבודת הכנה, ולאחריה תשוב הממשלה ותתכנס על מנת לקיים דיון נפרד ולהחליט אם לפנות יישובים, איזה יישובים ובאיזה קצב וסדר. לתוכנית ההתנתקות קדמה חילופי מכתבים בין נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, לבין שרון.

 

"תוכנית ההתנתקות נולדה למעשה מהחזון של אריאל שרון, לפיו "מדינת ישראל הגיעה למסקנה כי אין כיום שותף פלשתיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו-צדדי". לאור זאת גובשה תוכנית חד-צדדית שמבוססת על השיקולים הבאים: הקיפאון הגלום במצב הנוכחי מזיק; מטרת התוכנית להוביל למציאות ביטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר; בכל הסדר קבע עתידי לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועת עזה.

 

אריאל שרון סיכם עם האמריקנים

 

"בפסגת וושינגטון הוצגה התוכנית במלואה בפני נשיא ארצות-הברית, וזכתה לגיבויו המלא. באן"ם ובאיחוד האירופי, מנגד, התייחסו אליה בביטול,

ואילו ברשות הפלסטינית היא התקבלה בזעם רב - לנוכח התמורה האמריקנית: הכרה מרומזת בגושי ההתיישבות והתנגדות לזכות השיבה.   

 

ראש הממשלה יצא אמש (יום ה') מוושינגטון עם הישג מרשים, אך המלאכה העיקרית עוד לפניו: העברת התוכנית במשאל מתפקדי הליכוד. מזכיר הממשלה, ישראל מימון, שיגר לשרים את התוכנית במלואה - לקראת הדיונים המכריעים.

 

בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי בעידוד עצמאות כלכלית פלסטינית רבה יותר, ישראל שואפת להקטין את מספר העובדים הפלסטינים הנכנסים לישראל. ישראל תתמוך בפיתוח מקורות תעסוקה ברצועת עזה ובאזורים הפלסטיניים באיו"ש.

 

שר האוצר נתניהו התפטר

"תרשום לפניך את התפטרותי, הנה המכתב", אמר שר האוצר לראש הממשלה בעת ההצבעה בממשלה על שלב הפינוי הראשון, והניח על שולחן הממשלה מכתב התפטרות כתוב בכתב ידו. "ממשלה מאוזנת ששיקפה את רצון העם בבחירות האחרונות הפכה לממשלה שמבצעת באופן אוטומטי מדיניות שמנוגדת לעקרונות הליכוד", הסביר נתניהו. מקורבי שרון: "ההתנתקות תבוצע. נתניהו פועל ממניעים פוליטיים". שרון התקשר לנגיד פישר והבטיח לו שהמדיניות הכלכלית לא תשתנה. (דיאנה בחור-ניר ואטילה שומפלבי, יינט, 7.8.2005)

 

 

29.12.2016

חוצפה ועזות-מצח  של נוכלים

התמיכה בהתנתקות יורדת: 53% בעד, 38% נגד

ההכנות המעשיות לתוכנית ההתנתקות תופסות תאוצה - אך התמיכה הציבורית בתוכנית צוללת: רק 53% מהציבור הישראלי תומכים היום בתוכנית - לעומת 70% לפני כמה חודשים.  ( יינט, אתר יינט, 10.6.2005)

 

והאמת?

 

25.10.2002 - "סקר 'ידיעות אחרונות' ומינה צמח/'דחף'; "להמשיך להילחם, להתחיל לדבר, להתכונן לפנות"

"האם צריך לפתוח עכשיו במו"מ על הסכם שלום עם הפלשתינים?

כן – 60%;   לא – 39%; לא השיבו: 1%

"גם אחרי הפיגוע בצומת כרכור, 49% מהישראלים מתנגדים לכניסה מחדש של צה"ל לערים הפלשתיניות - ו40%- תומכים.

"בסך הכל, קרוב ל80%- מאזרחי ישראל מוכנים היום לפנות את הרוב המכריע של ההתנחלויות, במסגרת ההסדר עם הפלשתינים.

"האם ישראל צריכה להסכים לפינוי התנחלויות?   

כן – 78%;     לא – 20%.   (סבר פלוצקר, "ידיעות אחרונות", 25.10.2002 עמ' 7)

 

"54% לפנות עוד ישובים; 68% לפרק את המאחזים"

 

26.8.2005 - "כך עולה מסקר 'ידיעות אחרונות' ומינה צמח/מכון 'דחף' * אחרי ההתנתקות: רוב הציבור רוצה לחדש את תהליך השלום ומוכן לפינוי שטחים ביהודה ושומרון * התנאי: שמירה על גושי ההתיישבות הגדולים.  (סימה קדמון, המוסף לשבת, עמוד השער "ידיעות אחרונות")

 

גוש קטיף

גוש קטיף היה גוש יישובים יהודיים ששכן בדרוםרצועת עזה. גוש קטיף כלל 21 יישוביםב ין רפיח בדרום-מערב, דיר אל-בלח בצפון, חאן יונס במזרח והים התיכון במערב. באוגוסט 2005 פונו היישובים על ידי ממשלת ישראל במסגרת תוכנית ההתנתקות. בחבל עזה התגוררו ערב ההתנתקות כ-8,600 יהודים.

 

 

רצועת עזה לפני שנת 2005. יישובי גוש קטיף נראים בכחול

ב-15 באוגוסט 2005 החל הפינוי מגוש קטיף. פנוי גוש קטיף הביא להפגנות מחאה ואבל מצד התושבים המקומיים, אך ככלל – ללא אלימות (בלטו בחריגותם האירועים בכפר דרום). הפינוי הסתיים כעבור שבוע וב-12 עזבו כוחות  צה"ל את רצועת עזה.

 

"בגוש היו שישה-עשר ישובים. ארבעה חופי רחצה: חוף התמרים, חוף  דקלים, חוף נצרים וחוף אשלים. חלק מהחופים היו נפרדים (על ידי מחיצה המפרידה בין גברים ונשים), וחלקם במתכונת של "חוף משפחה" - כך שמשפחה מצומצמת הייתה יכולה לשבת בו ללא זרים. כמו כן סמוך ליישוב נווה דקלים היה קיים מלון "חוף הדקלים" השוכן בסמוך לחוף הים, מלון זה ננטש עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, ויושב מחדש לקראת ההתנתקות במהלך 2005 על ידי מתנגדי  התוכנית ששכרו את המקום מבעליו ושינו את שמו ל"מעוז הים". ביוני 2005 פונו השוהים מהמקום, והאתר הוכרז על ידי צה"ל כשטח צבאי סגור. לצד החופים היו בגוש קטיף שני פארקים גדולים: פארק האגם וה"קטיפארי" (מעין פינת חי מורחבת).

 

 

 

מאחז עמונה והתנחלויות בכספי ציבור

 

 

הקמת המאחז עמונה ב-1995 מהווה דוגמה לכך שכול המאחזים וההנחלויות הוקמו בכספי ציבור, ורובם המכריע של המתנחלים לא שילמו פרוטה מכיסם, מעטים שילמו סכום סמלי, חמש עד  עשרים אלף שקלים, אחוזים אחדים מערך הבית, והתחברו לעטיני הקופה הציבורית.

 

"המאחז הוקם בשנת 1995, תחילה כאתר ארכיאולוגי ואתר מכלי מים של מקורות, ובנובמבר 1996 הוצבו במקום שלושה קרוואנים, בהנחיית ראש המועצה האזורית, פנחס ולרשטיין. ולרשטיין בחר את המקום הזה עקב מיקומו השולט על עפרה. גם שר הביטחון, יצחק מרדכי ייחס לעמונה חשיבות אסטרטגית. ב-1977 התיישבו במקום צעירים מבני היישוב עפרה. עם הזמן הצטרפו למאחז משפחות, ולקראת סוף שנת 2005 היו בעמונה כ-30 משפחות על שטח של כ-400 דונם.

"משרדי הממשלה השקיעו בפיתוח המאחז כספים רבים, כך למשל משרד השיכון חתם על חוזים עםקבלנים לפיתוח היישוב בשווי של כ-22 מיליון ש"ח, בין השאר להקמת תשתיות לבתי קבע, מימן את רכישתם של חמישה קרוואנים שהוצבו במקום ב-2004 בעלות של כ-275 אלף ₪, חברת החשמל חיברה את המאחז לרשת החשמל הארצית לאחר שהתקבל אישורו של קמ"ט חשמל במנהל האזרחי. לטענת תושבי המקום, בשנת 2001 עודד ראש הממשלה אריאל שרון את התושבים להתחיל בבניית בתי קבע במקום, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי,  ביקר במקום ב-2002 על מנת לבחון אפשרויות ודרכים לסיוע ליישוב.

 

 

הכנסת ספר תורה בבית הכנסת  ביישוב, תשע"ה

 

"בספטמבר 1998 העביר משרד השיכון 300 אלף  ש"ח, לסלילת כביש גישה לאתר הארכאולוגי במקום. בינואר 2003 נערך טקס חנוכת המקווה של היישוב. באירוע השתתף הראשון לציון, הרב מרדכי אליהו. 

"בפברואר 2006 נהרסו תשעה מבני קבע לא חוקיים  בעמונה, לאחר שכוחות משטרה פינו באלימות אלפי מפגינים שהתבצרו במקום, בשונה מהפינוי בתכנית ההתנתקות זמן קצר קודם לכן, לפי טענת אריה אלדד,  פינוי הבתים בעמונה היה אמור להוות פתיח לתכנית ההתכנסות של ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, למהלך חד צדדי (או בהסכמה) של נסיגה כוללת מיהודה ושומרון, ופינוי תושביה היהודים.

"בספטמבר 2007, הוקם מרכז מבקרים בעמונה ביוזמת צעירים מעפרה. בתחילת 2015 נערך ביישוב מעמד הכנסת ספר תורה לבית הכנסת המקומי.

"בשנים האחרונות מתפתחת בעמונה פעילות חקלאית ענפה. ניטעו בה כרמי זיתים, כרם ענבים ומטע גודגדנים. בין שאר תחומי התעסוקה במקום: דיר כבשים, אומנות בברזל, בנייה בעץ, חברת הפקה והוצאה לאור. אוכלוסיית היישוב הטרוגנית, וכוללת סטודנטים, בעלי מקצועות חופשיים, מורים, אברכים, חקלאים ואמנים.

מוסדות היישוב כוללים בית כנסת, מקווה, מעון, גן ילדים, משחקייה לילדים וגני שעשועים. עפרה הסמוכה מספקת לתושבי עמונה בתי ספר, מרכז מסחרי, קופת חולים ושירותי דואר.

 

 

29.12.2016

 

 

הריסת הבתים בעמונה - 2006

 

בדיון מ-10 ביוני טענה המועצה כי הקרקע בבעלות יהודית, וכי נחוצים לה 30 יום לשם סיום הליך רכישת הקרקע ורישומה בטאבו. בעקבות זאת ניתנה ארכה נוספת וב-18 באוקטובר הוצאו צווים סופיים להפסקת העבודות ולהריסת המבנים, לאחר שלא הוצגו שום עדויות על התקדמות הליך הרכישה. למחזיקים בשטח ניתנה ארכה של 300 יום כדי לבצע זאת בעצמם, אולם גם לאחריהם המבנים עדיין עמדו על תילם.

ב-29 בינואר 2006 יום טרם המועד להריסת הבתים, דחה בג"ץ את העתירה והסיר את צו הביניים, בשל היעדר הוכחות לקניית הקרקע על ידי תושבי המקום, היעדר היתר בנייה, וצו ההריסה שהוצא כנגד המבנים. בנוסף, תקף בג"ץ את ההכנות שכבר נעשו במקום למאבק  בכוח כנגד הריסת הבתים.

 

לקראת העימות

 

תמונת אחד הבתים שנהרסו, שעות לפני העימות

 

ב-1 בפברואר 2006 הגיעו כששת אלפים שוטרים וחיילים בפיקודו של תנ"צ מאיר בוקובזה לעמונה, כדי  להרוס את הבתים ולאבטח את המשימה. מולם התבצרו בבתים כשלושת אלפים פעילים, רובם בני נוער, שניסו ללא הצלחה למנוע את הרס הבתים. בתחילת השבוע שבו נהרסו הבתים החלו להתאסף במקום צעירים רבים, עד שביום שלישי התאספו במקום יותר משלושת אלפים איש  בין האנשים שנאספו בעמונה היו גם חברי הכנסת מסיעות הימין, פנחס ולרשטיין, ראש מועצת יש"ע  ויהודה עציון, לשעבר ממנהיגי המחתרת היהודית. רבה של עפרה התיר לנשים להתבצר  בבתים, שוטרי היס"מ הוציאו את הנשים מהבתים. כמה בני נוער התנכלו לכלי רכב של אמצעי התקשורת ואף ידו אבנים עליהם.

 

מהלך העימות

כוחות הביטחון נפרסו בארבעה מעגלים. בחיצוני עמדו חיילים שחצצו בין היישוב עפרה לעמונה, ומנעו ממתגברים להתקרב לעמונה. בשלישי עמדו שוטרי מג"ב שמנעו מהסובבים להתקרב.

"בשעה 09:15 הוכרז במערכת הכריזה של היישוב: "השוטרים עולים לכיוון היישוב - כולם לרוץ לבתים ולהתכונן". כוחות משטרה פרצו את המתרסים שהקימו מתנחלים. אחרי כן, נתקלו הכוחות בחומה אנושית, שאותה הובילו ראש מועצת יש"ע, פינחס ולרשטיין וח"כים מהימין, חומה זו נפרצה על ידי פרשי המשטרה שהכו את המפגינים באלות ובפרסות סוסיהם, מה שהביא למטחי אבנים מצד  הנערים שעמדו על גגות הבתים. במהלך הפריצה נפצעו מספר שוטרים ומתנחלים רבים, בהם חבר הכנסת אפי איתם שאושפז לאחר שנפגע בראשו מפרסת סוסו של שוטר יס"מ, אל"מ במילואים מוטי יוגב וח"כ אריה אלדד, שידו נשברה.

 

"כאשר הגיעו הכוחות לבתים עצמם, הגבירו המתבצרים בגגות את זריקת האבנים, ואף זרקו בלוקים ומוטות ברזל על שוטרים ופצעו כמה מהם, אחד באורח בינוני. השוטרים הציבו סולמות על הבתים, והורידו נערים מהגגות תוך שימוש באלות.

 

"המתבצרים העידו כי אף מי שביקש לצאת ללא התנגדות הוכה, וכל מי שעבר במסדרון בדרך החוצה הוכה שוב. גם צלמי עיתונות הוכו.

בתום 4 שעות של מאבק קשה הצליחו כוחות הביטחון לפנות את כל המתבצרים והרסו את הבתים.

"גילויי האלימות החריפים במאבק, משני הצדדים, עלו על כל עימות קודם מסוג זה ומספר הפצועים במהלך יום הפינוי והריסת הבתים עלה על מספר הפצועים בתוכנית ההתנתקות כולה.  https://he.wikipedia.org/wiki/עמונה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות