שמעון פרס נפטר בגיל 93

 

29.09.2016

 

ב-70 השנים האחרונות עמד שמעון פרס במרכז הצמתים שקבעו את המדיניות ה"ציונית".

 

שמעון פרס נולד בשנת 1923 בוישנייבה, רוסיה הלבנה ועלה ארצה בשנת 1934.. כתלמיד בבן-שמן השתתף בסמינר עם ברל כצנלסון. תורת הגזענות והעוולה ה"ציונית", הרואה ב"בני הגבירה", הרוסים את העם העברי,  ופלסטין והארצות הסמוכות מולדתם, ולילידים ללא הבדל דת, צריך ליצור הזדמנויות לגרש אותם -  מצאה קרקע דשנה בתודעתו של הנער שמעון פרס, שנעשה לתומך היותר נלהב של בן-גוריון.

 

ב-70 השנים האחרונות, כמעט כול המהלכים שקיבעו את הוויית חיו של הישראלי של היום – הושפעו  או נקבעו על פי  עמדתו של שמעון פרס – אם זה מדובר בגירושם של הפלסטינים והריסת כפריהם במלחמת השחרור של ה"ציונים", אם זה בהעמסת הכור האטומי וייצור מאות ראשי חץ גרעיניים, ואם זה בעשרות המבצעים והמלחמות של ה"ציונים" עם הפלסטינים והציביליזציה האסלאמית. פועלו של שמעון פרס תועד בידי אמצעי התקשורת. והכותרת: לפני שהלך על אוסלו, הכין את ההתנחלויות שיטרפדו כול ניסיון להסכם עם הפלסטינים.

 

היה זה שמעון פרס, כראש-ממשלת האחדות  הלאומית, שתיאם עדויות עם 11 בכירי השב"כ, שהטילו את אשמת רצח שני המחבלים השבויים על יצחק מרדכי.

 

גרסתו של כספי:

 

"פרס ושמיר טענו שאם תיפתח חקירה, תיפתח תיבת פנדורה מימי בן גוריון ועד היום". עתה מוסר כספי את גרסתו לאירועים, "והם אמרו בנחרצות: לא תהיה חקירה. אך זמיר עמד על כך שתתנהל חקירה, ועוד באשמה של רצח".

"ביוני 86', בצעד קיצוני שהבהיר כי בישראל מנגנוני הביטחון החשאיים חזקים משלטון החוק, הודח זמיר מתפקידו. לכיסא היועץ הוצנח שופט בית המשפט המחוזי, יוסף חריש. זמן קצר לאחר מינויו, ב-24 ביוני, אמור היה חריש להודיע בישיבה קריטית בלשכתו של פרס - שאליה הוזמנו גם שמיר, שרים בממשלה וכמובן כספי - אם הוא מתכוון למשוך את התלונה שהגיש זמיר למשטרה, או להמשיך בהליכים.

 

"הבכירים שהתכנסו במשרדו של פרס ציפו לשמוע מחריש שהחקירה יורדת מעל הפרק, מתוך הנחה שגם לו ברור כיצד ולאיזו מטרה מונה לתפקיד. אולם היועץ הטרי הימם את הנוכחים: הוא הודיע שבכוונתו להמשיך את החקירה הפלילית נגד ראשי השב"כ. "וואו", פולט עו"ד כספי זעקה חרישית, שעה שהוא משחזר את הרגע, "הפנים של כולם פשוט נפלו. פניתי אל חריש ואמרתי לו: 'אדוני היועץ המשפטי, עלה רעיון. האם אפשר ללכת לנשיא ולסגור פעם אחת ולתמיד את הנושא הזה בחנינה?'"

 

החנינות מנעו

פתיחתה של תיבת פנדורה

 

"בלילה התכנסנו במשרדו של יעקב נאמן בטלביה בירושלים - ראשי השב"כ, עבדך הנאמן וגם חריש. היינו צריכים לנסח את בקשות החנינה. הדברים צריכים להיאמר: במשך כול הלילה ישב איתנו במשרד היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו, עבר על כול בקשת חנינה של כול אחד, תיקן ואפילו שיפץ אחת מהן". (עו"ד רם כספי על פרשת קו  300, אתר הארץ, יום שישי,  ה-10.4.2010)

 

עו"ד רם כספי ספר על מעשה פשע חמור שנעשה בניצוחו של ראש ממשלת האחדות, שמעון פרס, האחראי לפקודה להרוג את שני המחבלים השבויים, ללא משפט. והוא וסגנו יצחק שמיר, תיאמו עדויות ביחד עם אחד עשר בכירי השב"כ, בהטילם את אשמת רצח המחבלים השבויים על יצחק מרדכי.

עו"ד רם כספי סיפר, ש"הבכירים שהתכנסו במשרדו של פרס ציפו לשמוע מחריש שהחקירה יורדת מעל הפרק, מתוך הנחה שגם לו ברור כיצד ולאיזו מטרה מונה לתפקיד. ...  אך היועץ המשפטי הטרי, מר חריש, לא הבין לאיזו מטרה מונה לתפקיד, והודיע שבכוונתו להמשיך את החקירה הפלילית נגד ראשי השב"כ. עו"ד כספי פלט זעקה חרישית "וואו", כאשר "הפנים של כולם פשוט נפלו. ואז, מספר עו"ד רם כספי, פניתי אל חריש ואמרתי לו:  'אדוני היועץ המשפטי, עלה רעיון. האם אפשר ללכת לנשיא ולסגור פעם אחת ולתמיד את הנושא הזה בחנינה?'"

 

היועץ המשפטי הטרי, מר חריש, לא אומר רבותי, מדובר כאן במעשה פשע, אני מוותר על התפקיד..!  לא. זה לא יכול לקרוא במדינה ששירותי הביון חיים מפיו של ראש הממשלה, והוא, הריבון, יכול לחרוץ דינו של כול אזרח, בארץ ובעולם, לעוות כול דין ולהטות משפט, בלי שתהיה עליו כול ביקורת, וחוקי מדינה לא חלים עליו. ו"היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו, ישב אתנו במשרד במשך כול הלילה, עבר על כול בקשת חנינה של כול אחד, תיקן ואפילו שיפץ אחת מהן". כך ארגנו חנינה קולקטיבית, לכול שותפי הפשע לפני משפט, ורק יצחק מרדכי נותר עם כתם רוצח השבויים ללא משפט.

 

ראש הממשלה שמעון פארס, ושר החוץ שלו יצחק שמיר, נחקרו על ידי המשטרה בעניין תיאום העדויות. אך תוצאות החקירה לא פורסמו עד היום – וזכות הציבור לדעת – הונחב בפריזר.

הגיע זמן פרסום עדויותיהם של שמעון פרס ויצחק שמיר, בעניין תיאום העדויות.

 

 

כאחד מנעריו של בן-גוריון, פרס עמד מעל לחוק, הוא היה החוק;

 

1943 בהיותו בגיל 20 נבחר שמעון פרס למזכירות "הנוער העובד", ולאחר מכן נבחר לתפקיד מזכיר התנועה, וזכה לרוב שתמך בעמדותיו של בן-גוריון.

1947 גויס על ידי ב"ג למטה ההגנה, ושימש כיד ימינם של ב"ג ולוי אשכול.

1949 ראש משלחת משרד הביטחון בארה"ב.

1952 חזר ארצה והתמנה על ידי ר"ה ושר הביטחון, בן-גוריון, כמשנה למנכ"ל

1953 מנהל הכללי של משרד הביטחון.

1956 עמד פרס במרכז ההכנות ל"מבצע קדש".

1969 היה שר הקליטה ואחראי לפיתוח הכלכלי בשטחים המוחזקים,

1970 נתמנה שר התחבורה והתקשורת. בממשלת גולדה מאיר שהוקמה בראשית 1974 שר ההסברה בממשלת רבין שהוקמה לאחר התפטרותה  החליף את משה דיין כשר הביטחון.

1977 כיהן שמעון פרס בתפקיד יו"ר מפלגת העבודה.

1984 ראש ממשלת האחדות הלאומית

1986 שר החוץ וממלא מקום ראש הממשלה יצחק שמיר

1992 יו"ר מפלגת העבודה

1992 כשר החוץ בממשלת יצחק רבין.

1994 פרס נובל לשלום, ביחד עם יאסר ערפאת ויצחק רבין.

22.11.95 ראש ממשלה ושר הביטחון בעקבות רצח רה"מ יצחק רבין.

1996 יו"ר מפלגת העבודה וראש האופוזיציה עד מאי 1997 

1996 החל שמעון פרס בהקמת "מרכז פרס לשלום".

1999 שר לשיתוף פעולה אזורי בממשלתו של אהוד ברק.

1999 נשיא כבוד של האינטרנציונל הסוציאליסטי.

2001 שר החוץ בממשלת אריאל שרון  עד בנובמבר 2002.

2003 חבר הכנסת ה-16, יו"ר מפללגת העבודה ויו"ר האופוזיציה. 

 2005 משנה לראש הממשלה אריאל שרון.

2005 כאשר לא זכה להיבחר שוב כיו"ר מפלגה העבודה מהממשלה, עזב את ביתו הפוליטי במשך עשרות שנים. לקראת הבחירות

2006, חבר למפלגתו החדשה של אריאל שרון.

2007 נבחר על ידי כנסת ישראל לכהונת נשיא המדינה.

 

 

 

מכונת אגו לאומית של איש אחד

אחרי הבחירות במאי 1999 שבהן ניצח אהוד ברק את בנימין נתניהו נאספה הכנסת ה-15 לישיבתה הראשונה. את הישיבה ניהל לפי הנוהג ותיק חברי הכנסת, שמעון פרס,  שהיה אז בן 76, כמעט בגיל שבו פרש דוד בן גוריון לשדה בוקר. לפרס לא עלו בראש מחשבות נטישה מגונות כאלה, למרות הקריירה הסוערת, רצופת הכישלונות ושבעת המרורים שניהל עד אז. הפעם הייתה לו עדנה זמנית. בנאום שנשא בכנסת אחרי שנבחר רק מפאת גילו, הודה לכולם "שלא תבעתם ממני להתמודד גם על התפקיד הזה".

 

הרבה אירוניה ומרמור היו במשפט הזה. פרס חשב שמגיע לו הכל בלי להתמודד. הוא האמין, אולי בצדק, שהציבור זקוק לכישרון שלו הרבה לפני שהוא צריך את הציבור. פרס אהב לשרת את העם, אבל ההישגים שנשא באמתחתו מגיל צעיר שכנעו אותו שהוא מורם מעם. יוסי שריד שהכיר אותו היטב, אחרי שנים משותפות במפלגת העבודה טען בזמנו כי "הכל צריך להתחיל ולהיגמר בפרס. הוא במקום הראשון וכל הארץ מסביבו", או במלים אחרות: מכונת אגו לאומית של איש אחד.

(שלום ירושלמי, נרג, 28.9.2016)

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות