מספיק עם שלטון הגזל והחמס הישראלי

 

30.10.2016

 

 

לאחר שהייתה בידי אחד העם הבטחה בריטית, שעם שינוי מעמדה המדיני של האימפריה העות'מנית, יקבלו את פלסטין והארצות הסמוכות, כתב אחד העם: "...מכיוון שאין תקווה לנו בארצות גלותנו להינצל משנאת העמים וכל תולדותיה  הקשות,  הרי  אין לנו  דרך  אחרת  בלתי אם  לייסד לנו 'מדינה'  מיוחדת, שלא תהא לשונאינו שליטה בה.  והנה יוצאים ראשי הציונים לכבוש את 'המדינה'  בדרכים ידועים, בשביל לפתור שאלת היהודים פתרון מוחלט לעולם, ... (אחד העם, "על פרשת דרכים", "דביר", א', עמ' יג/יח) (מ. גבאי, "רוכב", עמ' 268)

 

ובאה עלייה שנייה. וכאשר מנו עשרות ב-1906, הם רוכשים נשק בהנהגת בן- גוריון, שרוצח בסג'רה שני עוברי אורח פלסטינים. ב-1910, כאשר כול פלגי ה"ציונים" מנו  כ-200 קלגסים, הם מייסדים את קרטל ה"מפתח המפלגתי", שחילק ביניהם את השלטון והשלל, היהודי באשר הוא, והם מנעו מיהודי פלסטין להתארגן. במהלך מלחמת-העולם הראשונה, כאשר כספי הסיוע מיהודי מצרים, גרמניה וארה"ב עברו דרכם, הם מנעו עזרה מיהודים ורבבות אנשים, נשים וטף הומתו בייסורי רעב, כאשר מטבעות הזהב בכיסי ה"חלוצים". נאצי טשרניכובסקי, כתב את השיר להלן:

 

"מי אתם, דמי רותחים בי? / דם המכבים? לא!... / ...שוב קורא לי השיר העז, / מנגינת דם ואש: עלה בהר ורעץ / הכר, כל מה שתראה רש!..." (שאול טשרניחובסקי, "מנגינה לי", 1916, שירים, ירושלים, שוקן, תשי"ז, עמ' 278) (דן יהב, "מקורות לסכסוך הציוני-פלסטיני", ספרי עתון 77, עמ' 79)

 

בדרך למדינה הפאודלית ה"צייונית", הקריבו שישה מיליון יהודים, גרשו 950-750 אלף פלסטינים וכבשו את יהודי האסלאם בסיוע האימפריאליזם האנגלו-אמרינקני, הביאו אותם כ"עולים"- שבויים, ללא רכושם והונם ועשו מהם פועלי דחק, שוטרים וסוהרים. אלה שלא היה להם כנפיים לברוח מהמעברות-ריכוז, כ-12-10% מהעולים-השבויים, נותרו באוהלים, בדונים, פחונים, אסבסטונים וצריפים 20-15 שנה, והולידו 500 אלף מתוך מילין ילדי ישראל.

 

במדינה הפיאודלית ה"ציונית", 97% מהאדמות הם רכוש המדינה, קרי החונטה ה"ציונית", ואם קנית מגרש ושילמת עליו "היוון" כערך קנייתו, ובשביל היתר בנייה ימרטטו אותך במשך 15-10 שנים ותשלם למעלה מ-300 אלף ₪ למקרקעי ישראל ועוד כ-300 אלף ₪ לועדה לבנין ערים, לרשות המקומית, לעורכי-דין והיטלים נוספים.

 

ראש  ממשלה "ציוני" הוא אטמן, בודהה, רודן, קיסר, פיהרר -  הצבא, מערכת הביטחון וארגוני הביון תחת פיקודו, והוא יכול לחסל את מי שהוא רוצה, ולא חשוב היכן הוא נמצא, לרושש את מתנגדיו ולהעשיר את  מקורביו, ואינו צריך לתת דין-וחשבון לאף אחד.  הוא דוחס את אנשיו למוקדי השליטה, והם מנציחים את שלטונו; או"ם, מועצת הביטחון? יכולים לנבוח. יש וטו אמריקני, וחסינות של מעצמה עולמית.

 

 

 

תצביע מועצת הביטחון פעם נוספת,  על החלטה 181 תחת סעיף 7

 

כיפת הסלע כונה "בית אלמקדס"  -

החזירה את  בינאום ירושלים לסדר היום

 

ידיעה סנסציונית של מעריב: "שתי תגליות ארכיאולוגיות טריות שופכות אור על העבר היהודי של ירושלים, דווקא בימים שבהם סוכנות האו"ם אונסק"ו מתכחשת רשמית לעבר הזה.

"בשבוע שעבר נחשף לראשונה ב'מקור ראשון' ו-nrg דבר קיומו של הפפירוס העברי משלהי בית ראשון המאזכר את ירושלים, והשבוע דווח בכנס אקדמי סגור בירושלים על כתובת מהתקופה המוסלמית הקדומה המעידה שמבנה כיפת הסלע כונה "בית אלמקדס", בית המקדש, בראשית התקופה המוסלמית.

 

הכתובת מעידה שמבנה כיפת הסלע כונה "בית אלמקדס", בית המקדש, בראשית התקופה המוסלמית.

 

 

 

 

 

 

התעודה הנדירה מימי בית ראשון צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות. - (דליה מזורי, נרג, 28.10.2016)

 

הרקע של יחסי תרבות ואחווה בין היהדות לאסלאם

 

"קיימת הקבלה ברורה בין היהדות, דעותיה, אמונותיה ומוסדותיה ובין האסלאם. סיבתה הראשונה בהשפעות שהושפע הנביא מוחמד מסביבתו היהודית - במיוחד בימי שבתו בית'רב, כפי שהן בולטות בקוראן ובספרות ה'חדית'. אולם יהיה זה משגה לייחס את כל ההקבלות להשפעה יהודית בלבד ולראות אותן כהשאלה. הרבה יש לזקוף על חשבון אופיים הרוחני של שני העמים - היהודים והערבים - הדומה מבחינות רבות.

"מכל מקום, הקרבה בין הדת היהודית, רעיונותיה וארגונה המוסדי ובין דת האסלאם וארגונה - ובמיוחד הדגשתן את אחדות הבורא וייחודו, ודחייתן המוחלטת את האמונה בשילוש - היוו את הגורם העיקרי להתהוות היחסים המיוחדים שבין שתי הדתות ולהשפעתן הפוריה זו על זו. גורם זה, שאליו נתווספו עוד אחרים, מנע התהוות יחסים עדינים הדדיים: דחיית האסלאם כעבודת אלילים מצד אחד, ומצד שני רדיפות היהודים כ'רוצחי אל', כשעל מצחם טבוע אות קין. (חיים זאב הירשברג, "היהודים בארצות האסלאם", "פרקים בתולדות הערבים והאיסלאם", בעריכת חוה לצרוס-יפה, רשפים 1975, עמ' 290)

 

"כיוון שהאסלאם והיהדות חולקים  משותף ב - , שתיהן נחשבות . יש היבטים משותפים רבים לאסלאם וליהדות; השפעת התרבות המוסלמית והפילוסופיה המוסלמית על הקהילה היהודית ב, מתקיימת חפיפה מתמשכת במובן הפיזי, התאולוגי והפוליטי בין שתי הדתות ב-1400 השנים האחרונות.    https://he.wikipedia.org/wiki/יחסי_אסלאם-יהדות

 

 

דפוק וזרוק בפריז ובלונדון

ירושלים היא לא באמת בירת ישראל

 

 

 

 

"החלטת בית המשפט הפדראלי לערעורים בארה"ב לבטל חוק המתיר לאזרחים אמריקאים ילידי ירושלים לציין בדרכוניהם את ישראל כמקום לידתם מחזירה את הציבור הישראלי אל השאלה הגדולה: האם ירושלים היא באמת "בירת הנצח של ישראל ושל העם היהודי"?

"ירושלים מעולם לא הייתה בירתה הרשמית של מדינת ישראל. כלומר, פרט למדינת ישראל, אף מדינה בעולם (כולל ארה"ב) לא מכירה רשמית בריבונות הישראלית על ירושלים. ירושלים מעולם לא הייתה אמורה להיות בירת ישראל. תוכנית החלוקה (החלטה מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם), חילקה את הארץ למדינה יהודית ומדינה ערבית וכללה גם סעיף מיוחד בנוגע לירושלים (1947); האו"ם קבע שירושלים תהפוך לקורפוס ספארטום (corpus separatum), שטח בינלאומי, בשליטת האו"ם עם מושל מטעמו ומועצה המורכבת מנציגי כלל תושבי האזור. רעיון פשוט עמד מאחורי החלטה זו: ירושלים היא עיר קדושה לשלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות (ומכאן גם מעמדה הבעייתי) ולכן אין לאף אחד בעלות בלעדית עליה. מיותר לציין שההנהגה היהודית בארץ ישראל קיבלה עליה את תוכנית החלוקה.

 

"הרעיון של ירושלים בינלאומית לא נוגד את המסורת הדתית היהודית. יהודים מאמינים יוכלו לחיות בה ולקיים בה את אורח חייהם. ירושלים יכולה להיות מעין 'מדינת ותיקן' מקומית שנציגי שלוש הדתות ינהלו בה את ענייניהם הקלריקלים ואילו נציגות חיצונית של האו"ם תפקח בה על הצד המוניציפאלי. צעד כזה יקטין משמעותית את רף הנפיצות המקומי. כי כרגע, ירושלים איננה עיר אמתית. לא עיר בירה ולא בטיח. ירושלים כרגע היא חבית חומר נפץ. בכל יום יכול להתרחש לנגד עינינו תסריט אימים כזה או אחר ובו פעולה כלשהי בהר בית (פיגוע יהודי) תשנה לחלוטין את המאזן האזורי, השברירי והפגיע ממילא. שליטה בינלאומית בירושלים תרסן את הצדדים הנצים ותפתור את שאלת בירתן של ישראל והמדינה הפלסטינית שתקום (רמאללה ותל אביב).

 

"מעולם לא אהבתי את ירושלים. העיר הזו תמיד הילכה עלי אימים. פרט לביקורים משפחתיים מהנים במאה שערים (שהיא בבחינת אקס-טריטוריה, הוויה חוץ-ישראלית), ירושלים תמיד נראתה לי כמו מקום בעייתי. טבעי שבמקום כזה יצמחו כל מני משוגעים (תסמונת ירושלים). הלהט המשיחי-פונדמנטליסטי שירושלים פיתחה אצל הישראלים איננו, כלל ועיקר, נחלתם הבלעדית של הדתיים. סגן שר החוץ זאב אלקין תבע להיכנס למתחם הר בהית רק לפני כשבוע. ירושלים של זהב? נסו, באותה מנגינה ממש, לשיר "ירושלים של כזב/ושל חרושת/ ושל שנור/הלא לכל הבליך/ אני שיכור".

(איתמר הנדלמן סמית, הארץ, 28.10.2016)

 

 

 

תגובות:

ישראל מעולם לא הייתה דמוקרטיה. זוהי מדינה פאודלית, שהגזענות העוולה והשחיתות, השקר, המרמה ,עזות המצח והנצחנות, הם עשרת הדברות של מפלגות השלטון ה"ציונים"

 

 

יועץ משפטי של הממשלה, זהו כלב שמירה, שכול תפקידו מסתכם בשמירה על חברי הממשלה, אך בעיקר על ראש-הממשלה, שמעשה הפשעים שלו לא יגיעו לבית-המשפט. הוא מכניס את התיק או התיקים לפריזר, ולאחר שנים אחדות, כאשר כבר "אין עניין לציבור "באותה אשמה, התיק או התיקים נסגרים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות