טקסט מאסטר (1)

רשמי נוסעים יהודים מארצות הנוצרים בפלסטין (ג)

 

25.12.2016

 

והם מרחמים על איש נכרי

ובפרט למי שאינו יודע הלשון

 

"אמנם מן הישמעלים אין גלות ליהודים כלל במקום הזה, והלכתי בכל הארץ לארכה ולרחבה ואין פוצה פה ומצפצף, והם מרחמים מאוד על איש נכרי ובפרט למי שאינו יודע הלשון, וכאשר רואים הרבה יהודים במקום אחד לא יקנאו בהם כלל, ולפי דעתי אם היה בארץ הזאת איש נבון וחכם בהנהגת המדיני היה נעשה שר ושופט גם ליהודים גם לישמעלים, אבל אין בכל היהודים אשר במחוזות אלו חכם חרשים ונבון דבר להיות דעתו מעורבת עם הבריות, כי כולם אנשי מדבריים שונאים את הבריות ואין עיניהם ולבם כי אם לבצעם.   

 

"וירושלים רובה חרבה ושממה, ואין צריך לומר שאין לה חומה סביב, והעם אשר בה כפי שיספרו המספרים הם כארבעת אלפים ב"ב ומן היהודים נשארו בה היום שבעים ב"ב מדלת העם אשר אין להם מחיה, וכמעט לא נשאר איש שלא יחסר לחמו, ואשר ימצא לו לחם לשנה אחת נקרא עשיר במקום הזה. ...   

 (ר' עובדיה מברטנורה, "ספר אוצר מסעות", יהודה דוד אייזנשטיין, עמ' 117)

 

 

 

אכלו את עשב השדה,

והיו כאיילים למצוא מרעה

 

"... בבואי לירושלים היה רעב כבד בארץ, והיה אדם בינוני אוכל בכל סעודה דרהם אחד של לחם, הוא משקל בולוני אחד כסף ישן שלנו, ולא היה שבע, והיו אומרים כי הוקל הרעב לפי מה שהיה מתחלת השנה ההיא. ורבים מבני ישראל מתו ברעב, כי יום או יומיים לפני מותם שאלו לחם ופורש אין להם, וממחרת היו נמצאים מתים בבתיהם. ורבים אכלו את עשב השדה, והיו הולכים כאיילים למצוא מרעה. ונשאר פה היום רב אשכנזי לבדו אשר נתגדל בירושלים בענווה וביראת חטא לא ראיתי כמוהו, והוא אורג כל היום וכל הלילה מעת פנותו מן הלמוד. וששה חדשים עמד שלא טעם לחם אלא משבת לשבת ומאכלו היה ראשי לפתות ופסולת של חרובין לאחר שהוציאו מהם הדבש. - -

 (ר' עובדיה מברטנורה, "ספר אוצר מסעות", יהודה דוד אייזנשטין, עמ' 118)

 

 

--- --

 

פרופ' שלמה קליין:

מאגרותיו של ברטנורא אנו למדים

שרוב הקהל הירושלמי "אשכנזי" היה!

 

"בין העולים האיטלקיים היה אחד מגדולי התורה של אותם הימים" ר' עובדיה מברטנורא, ממכתביו ששלח לבני משפחתו בארץ מולדתו אנו למדים כמה פרטים על מצב הישוב בחצי השני של המאה החמש-עשרה. גם מהם יוצא, שרוב הקהל הירושלמי 'אשכנזי' היה; בבואו לעיר הקודש נפגש בו בראשונה 'אשכנזי אחד', אשר בא לקראתו, ושמו ר' קופמאנו,...   (נוכל פרפ' שלמה קליין, "תולדות הישוב היהודי בארץ-ישראל", עמ' 165)

 

 

 

--- --

 

 

 

"מכתב מסע" לחכם וינציאני אלמוני (הארכי) 1496;

הישמעאלים מרחמים על האביונים

ונתנו מעות וחטים ולחם ופירות

 

"... יצאנו מויניציא בשמחה וגיל והגענו לפולא, והיא עיר קטנה ושם ישבנו שני ימים בביתו המפואר של הנשיא כמ"ר יעקב אשכנזי, אשר הביאנו אל ביתו והכין לנו מטה ושלחן וכסא ומנורה. ואין בה יהודי אחר זולתו והוא פותח דלת בפני לוין. משם הגענו לקורפו, והיא עיר גדולה רק בזויה ומלוכלכת ובפרט במקום היהודים… בארצות אשר עברנו רק בפמה גוסטה [קפריסין] אשכנזי, שמו ר' שבתי, הוא פותח דלת בפני לוין. וכל מי שירצה יוכל להלוות ברבית כטוב וכישר בעיניו ואין אומר לו מה תעשה, כי כן נימוס הארץ. אבל בשאר המקומות היהודים הם בעלי מלאכות או תגרים ויושבים לבטח ואין מחריד.

 

"... בביירוט אין עומדים יהודים, אמנם לא ידעתי הסבה, כי הישמעאלים בביירוט הם יותר טובים מכל אנשי המלכות הזאת ואוהבים את היהודים מאד. וכאשר ראיתי אספר לכם: בכל המקומות אשר עברנו נכנסו יהודים בדוגיאות, קצתם הגיעו לביירות וגם עם הספינה הגדולה באו לביירות כמו מאה וחמשים נפש, כולם עניים מרודים ואביונים בס"ה היינו שם כשלש מאות נפשות, והישמעאלים היו מרחמים מאד על האביונים ויטו אליהם חסד ונתנו להם צדקה מעות וחטים ולחם ופירות. ועוד כמה פעמים הישמעאלים מלעיגים וצועקים אחר הגויים כלבא בר כלבא וחרפום וגדפום כאלה הרבה, ולכל בני ישראל לא יחרץ. ועל כן פליאה דעת ממני מדוע לא יתישבו שם היהודים.

 

"בצפת קהלה קדושה כמו שלש מאות ב"ב, ורוב היהודים מחזיקים חנויות מבשמים וגבינה ושמן ומיני קטניות ופירות.

 

"רחוק מצפת תחום שבת יש קבורת יהודה בן אלעאי ושם כפר קטן נקרא עין זיתין, ועל הקבר יש ציון ומדליקין בה נרות, ושם באתי ונשתטחתי והדלקתי נרות עליו, והישמעלים מכבדים המקום ורבים זולתם ידליקו שמה נרות.

("אוצר מסעות", יהודה דוד איזנשטין, עמ' 124/27)

 

 

 

מסעי ר' משה באסולה מהעיר פיסארו האיטלקית, בא"י (1521-1523);

יהודי פלסטין -  מוריסקים

 

"צפת הוא גליל עליון מארץ נפתלי, והכרך חזק בראש ההר, וסביב הר הכרך כארבעה הרים, שנים מהם כולם ישמעלים, וב' מהם כל השפוע בתים מיהודים, והם יותר מג' מאות בעלי בתים. ויש בה ג' בתי-כנסיות, אחד של ספרדים, ואחד של מוריסקים ואחד של מערביים, וקורין לה כנסת של אליהו ז"ל כי היא קדומה, וקבלה בידם שאליהו ז"ל התפלל בה. העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות כדגן ותירוש ויצהר לרוב מאוד לקונה כל דבר בעתו,- -

 

הישמעלים יקנו יותר ברצון מן היהודים

 

"... ובכלל הארץ היא מסחרית יותר הרבה מאיטליה, כי הישמעלים יקנו יותר ברצון מן היהודים מלקנות מאחרים, ומי שאין לו קרן להשתדל בפרקמטיה צריך שיהיה בעל מלאכה, וארבע מלאכות טובות בכל א"י: האורגים, הצורפים, האושכפים והבורסקים, גם בנאים. ומי שהוא בעל כוח להיות שכיר יום, פורעים אותו בטוב. גם החייט ירויח מזונותיו. אפס לא ימצא אדם להשכיר עצמו למלמד או לשרת בבית ולא בחנות, גם להטיל עצמו על הצבור אינו יכול, כי העניים רבים, - -

 

"... הייתי בעין זייתון, כפר רחוק מצפת מיל, ושם כמו ארבעים בעלי בתים יהודים, מוריסקים כולם, ובית הכנסת יש בו כ"ו ספרי תורה... (ר' משה בסולה, "מסעות א"י", א. יערי, עמ' 139)

 

 

"... משם הלכנו לעלמא, הוא כפר גדול במישור שמן מלא כל טוב, וקהל יהודים כמו ט"ו בעלי בתים ובית-כנסת. - -

 

"... והגעתי לכפר כיני [קנא] לעת ערב  בחברת יהודים רבים הבאים מצפת לשם ליום השוק, שהוא ברביעי, והוא מקום טוב, נמצא בו מכל דבר ובזול, וריווח גדול ליהודים. ושם קהל כארבעים בעלי בתים. - -

 

"שכם היא עיר גדולה, אבל היא חרבות, חרב שממה מרוב ישנה. אמנם היא רבתי עם, וטובה הארץ בעיינות הרבה ופרות, והכל בזול. קהל שם כמו י"ב בעלי בתים מוריסקים...  (ר' משה בסולה, "מסעות א"י", א. יערי, עמ' 143)

 

 

אין פורעים שום מס ועול

 

"בית-כנסת אחד בלבד יש בירושלים, ויפה הוא עם ארבעה עמודים התור, ולפנים ההיכל, חדר עם ספרי תורה סביב, הם יותר מששים. הם מתפללים למזרח והוא נגד בית-המקדש, - - הקהל מכל המינים. יש ט"ו בעלי בתים אשכנזים, וספרדים לרוב, ומסתערבים, הם מוריסקים תושבי הארץ מקדם, ומערביים הם שבאו מברברייה, בין כולם כמו שלוש מאות בעלי בתים, מלבד אלמנות יותר מחמש מאות, ומתפרנסות בירושלים בשופי, שאין פורעים שום מס ועול, ומהן מתפרנס הקהל, כי במותן יקחו הכל אם אין להם יורש, ומזה נעשים רוב צרכי הצבור. מקבלי צדקה הם יותר ממאתים נפשות, והרבה צדקה באה להם ממצרים ותורכיה ומקומות אחרים, והעניים אשכנזים אינם בזה הכלל כי באה להם פרנסתם מווניציאה.(ר' משה בסולה, "מסעות א"י", א. יערי, עמ' 149)

 

מוריסקים וצציליאנים בדמשק

 

"יום ו' אחר חצות, י"ט בו, הגעתי לדמשק לשלום, עיר גדולה כפליים כבולוניה. - -

 

"היהודים שם כמו חמש מאות בעלי בתים. יש ג' בתי-כנסיות בנוים ביופי והדר, אחד של ספרדים ואחד של מוריסקים ואחד של ציציליאנים. בכל אחד חכם קורא להם מעט מיימוני בכל יום בבוקר אחר התפילה, והם ר' יצחק חבר לציציליאנים, והוא רופא מובהק, וחכם ר' יצחק מסעוד לספרדים, ר' שם-טוב אלפרניי למוריסקים - -

 

וגם בג'ובר וענן

קהילות מיהודי א"י

 

"... רחוק מיל מדמשק יש מקום נקרא גובר, קהל מסתערבים כששים בעלי-בתים, ושם בית-כנסת נאה מאוד, לא ראיתי כמוהו מעולם, בנוי באכסדראות לאורכו, ששה עמודים מימין ושבעה משמאל, ובראש בית-הכנסת מערה יפה, אומרים ששם נחבא אליהו ז"ל.  ובית-הכנסת מימי אלישע, - -

 

"בחול המועד של פסח הלכתי בכפר ענן, והוא מגליל תחתון, רחוק מצפת יום אחד, ולשם קהל מסתערבים כמו שלשים בעלי-בתים, רובם כוהנים, ולהם בית-כנסת...  

(ר' משה בסולה, "מסעות א"י", א. יערי, עמ' 152/3)

 

 

מסעות זכריה (יחיא אלט'אהירי) מתימן בא"י (1567);

בצפת, קהל גדול רחוק מסלף /

כארבעה עשר אלף /

 

"את 'ספר המוסר' החל המשורר לכתוב בהיותו כלוא בבית-הסוהר בצנעא בשנת 1569. שנה זו והשנה שלפניה היו שנות גזרות איומות ליהודי תימן. האימאם אל מט'הר שניצח את התורכים כבל בבית-הסוהר את כל יהודי צנעה, וביניהם את המשורר, ובכדי להפיג צערו התחיל המשורר כותב את מחברותיו, כפי שהוא מודיע בהקדמתו. - - [בהקדמה של יערי]

 

"אמר מרדכי הצידוני: נסעתי מסוריא המדינה / דרך גליל העליון אשר בא אבנר חנה, / ארץ כנען בן-אחי יפת / היא ארץ צפת. / ובדרך ההיא חמת ודמשק וארם נהרים, / בהם מבני יהודה ואפרים, / חוץ מכמה עיירות / בדרך הירדן על המעברות. / ואבוא אל המדינה / והנה בתוכה שרתה שכינה, / כי בה קהל גדול רחוק מסלף / כארבעה עשר אלף / בשמונה עשרה ישיבות / בעיון התלמוד נצבות. / שם ראיתי אור התורה / וליהודים היתה אורה. / - -                                         (יחיא אל-ט'אהרי, "מסעות ארץ-ישראל", א. יערי, עמ' 199)

 

 

"ויאמר הנשיא: עד מתי אתם יוצאים מדחי אל דחי / ולא ידעתם את שיחי? / ואומר לו לפי מעלת כבודו: / מה אדוני מדבר אל עבדו? / ויאמר: דעו כי מימים קדמונים / הנה ישיבתנו קרובה משבעים זקנים, / הספקתם על-ידי אשה נכבדת, / והיתה לאל עובדת, / מקושטנטינא רבתי, / לכל הנשים שרתי / והיתה קרובה למלכות / לנו ממליצי יושר וזכות, / עד כי נתבקשה בישיבה של מעלה / וכמעט ישיבתנו דקה וקלה, / ואבדה תקוותנו / ונכזבה תוחלתנו. / ונשלח אל-גלילות תגרמה / ואל היהודים השוכנים ברומה / ואל בני נף ותחפנס ומצרים / ואל ארם נהרים, / לא היתה קריה אשר שגבה ממנו למלאת שאלותינו / ונשמח כי רב חילנו / כי נמצאו קהלות בארץ תימן, / על-כולם קהלת מדינת צנעא / בעלי שכל ודעה, / ונשלח חכם אחד מחברינו / להפיק רצוננו, /  ...  

(יחיא אל-ט'אהרי, "מסעות ארץ-ישראל", א. יערי, עמ' 215)

 

 

אגרתו של ר' שלמה שלומיל מניישטרל, בין העיר רזניץ, מורביה, מצפת 1607;

בצפת  400 תלמידים

ועשירי קונסטנטינא משלמים

 

"... ומצאתי קהילה קדושה פה צפת, כי היא עיר גדולה לאלהים, עיר מלאה תושיה, קרוב לג' מאות רבנים גדולים, כולם חסידים ואנשי מעשה, וי"ח ישיבות מצאתי בצפת וכ"א בתי כנסיות וב"מ גדול בתוכו קרוב לד' מאות ילדים ונערים, ועליהם ד' מלמדים, שלומדים אותם בחנם מבלי קבלת פרס מתלמידים, שנמצאים עשירים בקוסטנטינא שפורעים שכירות המלמדים, וגם מלבושים עושים שנה בשנה...  (ר' שלמה שלומיל, "אגרות ארץ-ישראל", א. יערי, עמ' 197)

 

 

הגוים נוהגים קדושה

בקודשי ישראל

 

"והגוים היושבים על אדמת ישראל, כולם הם נכנעים וכפופים לפני קדושתן של ישראל, ואפילו שאנחנו עומדים כל היום כולו על השדה בטלית ובתפילין ומתפללין וקוראים בקול גדול ה' אלהינו לפני קברות הצדיקים, לא נמצא אחד מהגוים שיערב אל לבו לגשת לפני מעמד היהודים במקום שהם מתפללים, או שיפתחו פיהם ללעוג על התפלה חס ושלום, אלא כולם הולכים לדרכיהם ואין פוצה פה, תהלה לאל, ואדרבה הם נוהגים קדושה גדולה בקברות התנאים הקדושים ובבתי-כנסיות והם דולקים נרות על קברות הצדיקים ונודרים שמן לבתי-כנסיות ...

(ר' שלמה שלומיל, "אגרות ארץ-ישראל", א. יערי, עמ' 199)

 

 

 

קטניות שלא ראיתם ופירות שלא טעמתם

בשפע כל השנה

 

"... גם בחורבנה היא מוציאה פירות ושמן ויין ומשי כנגד שליש העולם, ובאים בספינות מסוף העולם, מויניציאה ומספרד וצרפת ופורטוגל ומקוסטנטינא, וטוענין בר ושמן זית, צמוקים ודבלים ודבש ומשי ובורית הטוב כחול אשר על שפת הים. - - ובשר כבשים הוא רך וטוב ושמן, וכל כבש יש לו באחוריו כמין ככר כולו שמן (אליה) וז' לטראות משקלו, וכל לטרא בכש כבשים כמו המהרין בג' צלמיר וחצי, ובשר שור ליטרא בג' צלמיר, ודגים א' ליטרא בא' פ' ולפעמים זול יותר. ואורז בזול, והרבה מיני קטניות ועדשים שלא ראיתם מימיכם, וטעמם כטעם אגוזים, בזול, וכן מיני לפתן וירקות טובות לאין מספר, שלא טעמתם כטעמם הטוב מעולם, נמצאים תדיר כל השנה כולה בקיץ ובחורף כמעט בחינם. מלבד הפירות הטבות, חרובין, תפוחי-זהב,לימונה ואבטיחים שטעמן כטעם הסוכר, ומלפפנות וקישואים ודלועים, ועוד מינים ממינים שונים שאינם ניכרים למעלת כבוד תורתו ואין תועלת בזכרי אותם.

 

כאן לא נמצא אחד מוכה שחין,

לא קטנים ולא גדולים

 

"- - ויכול גם כן להתענג על ה' ולעדן את נפשו במרעה הטוב והשמן לאכול מפריה ולשבוע מטובה, ובשליש ההוצאות ופיזור הבית שבארצכם יכול להתפרנס פה בא"י ולחיות חיי מלך תהלה לאל, מלבד האויר הבריא והזך והמים הבריאים המאריכים ימיו של אדם, - - שלא כחוצא-לארץ, שהמאכלים והמשקים רעים והאויר המעופש גורמים רעה לבני-אדם וחלאים רבים ומקצרין ימיהם ושנותיהם של בני אדם. וזהו הסימן שבחוצה לארץ כמעט רוב בני אדם והילדים הקטנים הם מלאים שחין על הברכיים ועל השוקיים, ובארץ ישראל לא נמצא אפילו אחד מהם, ברוך השם, שיהיה מוכה שחין, לא קטנים ולא גדולים, אלא כולם נקיים כזהב .

(ר' שלמה שלומיל, "אגרות ארץ-ישראל", א. יערי, עמ' 201)

 

 

אין חכם מתבייש לשאוב מים

ולהביא כדו על שכמו

 

"- - ונתנני השם יתברך לחן ולחסד בעיני כל חכמי צפת תוב"ב. והנה רבי ומורי אשר אני יושב לפניו ולומד ממנו תורה, בפרט חכמת הקבלה, הוא החכם השלם והעניו הגדול כמהר"ר מסעוד סגי נהור מפיס (העיר פאס במרוקו), ומפורסם הוא לעיני כל ישראל ברוב קדושתו ועוצם ידיעתו ובקיאותו בכל התורה, - -ועתה אין לי עסק אחר כי אם עסק התורה ועבודת הש"י. - -

 

"וכאשר יזכהו השם יתברך שיבוא לארץ הצבי, אזי יראה בתוכה חכמים גדולים חסידים ואנשי מעשה מלאים חכמת השם יתברך וענווה על התכלית, ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבנו עליו השלום. כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', בקיאים בכל המדרשים ואגדול, ודרשנים גדולים, ועל הכל הענווה ושפלות הרוח שיש להם, שאין חכם מתבייש ליילך הוא בעצמו לשאוב מים ולהביא כדו על שכמו או לילך לשוק ולקנות הלפת והירקות והמלח והפת והשמן, וכל צרכי בית עושה כל אחד בעצמו, והן נוחין זה לזה בהלכה...  

(ר' שלמה שלומיל, "אגרות ארץ-ישראל", א. יערי, עמ' 202/3)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות