האם טראמפ הכתיר  את נתניהו כמלך מלכי המלכים ?​

רגשי הסולידריות של עם מדוכא דעכו

"האנוכיות המעמדית של שליטי הקהילה, הגלויה בסדר הבחירות ובמבנה המסים, הגיעה לשיטה פושעת משוועת עד לב השמיים בתחום הספקת הרקרוטים. קשיחות הלב והאכזריות שגילו בביצוע גזירת מלכות זו נכבדי הקהילה כלפי אחיהם ממעמד הדלים והעמלים, לא היה כדוגמתן בכל תולדות העם היהודי. דומה כאילו כל רגשי סולידריות של עם מדוכא ונרדף, שטופחו במשך אלפי שנות הגולה, דעכו וכבו נוכח אימת הגזירה, כשפשוטי העם הופקרו מלכתחילה כקרבנות המועדים. את מקום האחדות הלאומית תפסה בהנהגת הקהילה סולידריות מעמדית צרה ומרושעת כל כך, כאילו נצטמצם העם בעיניה רק למעמד האמידים והלמדנים בלבד וכאילו לא היו בעלי-מלאכה ובכורי-דלים אלא בחזקת ערב-רב שאין מצוים לרחם עליו.  (ר. מהלר, "דברי ימי ישראל",  ה', עמ' 123) (מ. גבאי, "ישראל הפיאודלית", צמרת, עמ' 10)

 

את פרנסתם מצאו רבני ה"על-אדם", בשירות לשלטון כ''יודנרט''. במחצית הראשונה של המאה ה-16 כבשה האימפריה הפולנית את אוקראינה, והורידה את אזרחיה למעמד צמיתים. על ראשם העמידה את רבני ה"על-אדם". ב-1648 התקוממו האוקראינים בהנהגת חימליצקי, סיסמתם: "רוצה להשתחרר מהפולני הכה ביהודי". ההתקוממות נמשכה עשר שנים והסתיימה ב-1658 בהתמוטטות האימפריה הפולנית. מ-300.000 יהודי האימפריה הפולנית נותרו 30-25 אלף יהודים. עם חלוקתה של פולין עברו הניצולים היהודים לשלטון רוסיה, אוסטרו-הונגריה  ופרוסיה. בכול מקום ידעו למצוא פרנסתם מהחלשים בעזרת השלטון.

 

רבני ה"על-אדם" העבירו לפלסטין את הפיאודליזם,תרבות הקרבת האחר ואכילת החלש, תוצאותיהם היו קטסטרופליות. אחד העם, אבי הנאציזם ה"ציוני", שנבחר על-ידי הבריטים כאטמן היהודים, גזר כלייה על קהילות ישראל, ב"ייעלמו וייכרתו", וממשיכיו ארתור רופין, אוסישקין, וויצמן ובן-גוריון הוציאו את גזירתו לפועל, הקורבן הראשון היו יהודי פלסטין. במהלך מלחמת-העולם הראשונה, גנבו את הסיוע ליהודי פלסטין שעבר דרכם מיהודי מצרים, גרמניה וארה"ב, שדדו מהם 20% משכר עבודה שלא היה בו כדי לקיים את הנפש, וגרמו למותם בייסורי רעב של רבבות יהודי פלסטין "וקומתם הזדקפה".

קרבנם הבא היו יהודי אוקראינה, עם 100-80 אלף יהודים הרוגים, שוד והרס רכושם, ואונס בנות 60-12. ("ישראל הפיאודלית", עמ' 11)

 

קרבנם הבא של הנציונל-ציונים היו שישה מיליון יהודי מזרח ומרכז אירופה. הייתה הצעה של הפלסטינים וארצות ערב, לאפשר כניסתם לארץ של 100.000 יהודים לשנה לפלסטין, ולפתוח את שערי ארצות ערב בפני יהודי אירופה, בהסכם. שלא רק שהיה מייתר את התרחשות השואה, אלא שהיה הופך את היהודים לרוב בעירק, סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין. אך בן-גוריון ביקש להעלים ולהכרית את קהילת ישראל, על-פי גזירתו של אחד-העם, ולא להציל יהודים. והנציונל-ציונים התנדבו להוציא לפועל את הפתרון הסופי של הבעיה היהודית של היטלר. בן-גוריון לא היה פחות אכזר מהיטלר. הוא העביר הוראה למלכי הגיטו הנציונל-ציונים: "שלא יפזרו את משאביהם למטרות כמו סעד, [מדובר בכספי הג'וינט, שאפשרו מתן צלחת מרק. - מ. גבאי] כי אם יועידו את הכספים להצלת אלפי חברים מארצות הכיבוש באמצעות הכשרה, בריחה ועלייה. [בהערה 5: עיין אורבוך, אורן ושינד לועד הפועל, 24.2.1940, ארכיון העבודה (להלן אה"ע IV 2853/208]. (חוה וגמן, "הקמתו ופעילותו של  מרכז הצלה", "קובץ מחקרים, יד ושם, כ', עמ' 110)

ואכן המטבחים נסגרו ומאות אלפי יהודים התהלכו נפחי רעב, ומשפחות שלמות מתו מרעב.

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות