פנחס לבון "דרכי הנוער" דמותו של הנוער היהודי באירופה המזרחית

 

19.08.2016

 

 

 

"חיים, המרוכזים בכל נימי הנפש ברצון אחד, להציל את החיים, אדם היודע ומכיר כי אין בטחון חיים ואין רעיון קבוע. יש רק הרגע על נוראותיו ועל חליפותיו. האלמנט הבטוח היחיד: אי-בטחון. בתוך חליפת הזמן, המשטרים, האידיאות, בתוך המפולת הכללית, אשר מתוך חורבותיה מגיחה חיית האדם הצמאה לדם, לנקמה. למוות - בתוך מציאות זו גדלו בוגרי הנוער של תקופתנו, ובתוכה נולדו וצמחו צעירי ישראל.

 

"פליטים יהודים הבורחים על נפשם מיואשים, חסרי-כל, מחפשי מפלט ומקלט בעולם נע ונד. שילוחם של מאות ואלפי יהודים המוגלים על-ידי הצבא משטחי המלחמה לתוך רוסיה. אנשים, נשים וטף. עלובי חיים, חסרי ישע ובינה, טרופי גורל. (פנחס לבון, "דרכי הנוער", נובמבר 1937, "בנתיבי עיון ומאבק", עמ' 211/12)

 

6-7 מיליון יהודים על סף האבדון

 

"לגורמים הכלליים מצטרפים גורמים מסייעים מיוחדים. באשר לא הייתה עוד תקופה קשה כתקופתנו בחיים היהודיים באירופה המזרחית. ששה-שבעה מיליון יהודים עומדים על סף האבדון, נדחקים בגיטו צר ודל, תוך מצב של גסיסה רוחנית וגופנית. (פנחס לבון, "דרכי הנוער", נובמבר 1937, "בנתיבי עיון ומאבק", עמ' 215)

 

בהכרת הדור גורל היהדות נחרץ

 

"מיליונים של ילדי ישראל ונעריו בתקופתנו חסרים את מגן האמונה בערך האבסולוטי של הקיום היהודי. גם הם כדוגמת סביבתם ניזוקו קשה באמונתם התמימה, בערך הרוחני של חיי האדם, גם הם חסרים כשרון לשאת את עול אחריות החיים, גם הם החליפו את הערצת הרוח בתשוקת הכוח.

 

"בעיית הקיום היהודי הועמדה לפני הדור הזה בצורה פשוטה וערומה. במלחמת קיום גסה בין החזק והחלש. שכיוון שגורם הכוח הוא המכריע, הרי שתוצאות המלחמה ידועות מראש. בהכרת הדור הזה גורל היהדות נחרץ. האומה מתהלכת עם פסק-דין של כליון, באשר כל דרכי הגאולה נסגרו ורחמי שמים אינם משפיעים לטובתה.

 

"נוער הגדל ללא תקוה וללא אמונה, מתוך פחד חיים והכרת חולשתו, אינו מוכשר למעשי גאולה, לנאמנות של 'למרות הכל ואף-על-פי-כן'. הוא מסוגל לחיי שעה, לשיכחה עצמית, לנהירה אחרי כל אשליה, למשיחיות שוא ולאינרציה מתוך יאוש. (פנחס לבון, "דרכי הנוער", נובמבר 1937, "בנתיבי עיון ומאבק", עמ' 216)

 

 

חיזקנו והעמקנו האינטרסנטיות הציונית

 

"התנועה הציונית עצמה שכחה את תורתה. במקום ההכרה, כי אין הצלחתה מובטחת ואין היא מבטיחה הצלחה, כי קשה דרכה. באשר היא תנועת מאמינים מתוך יאוש והיא תלויה בכל שעה ובכל רגע ברצון השחרור ובקנאות המעשה של האדם בישראל - הסתחרר ראשינו בשנות השגשוג והפריחה וחשבנו, כי נעשה את דרכנו הארוכה באוירון הפרוספריטי בארץ והסטיכיה בגולה. התאמנו את עצמנו למצב הרוחני של הדור המחייב רק תנועת הצלחה, לקוצר הנשימה של הצעיר המיואש, המזהה את מפעל הגאולה הלאומית עם גורלו האישי. הפכנו את החינוך הציוני לתרועת נצחון שטחית, החלפנו את תורת היהדות והציונות בסטטיסטיקה של העלייה. במו ידינו חיזקנו והעמקנו את האינטרסנטיות הציונית.

 

"הנהירה אחרי חשבון השעה העמידה בסכנה את חשבון העולם של הציונות. המשבר הנוכחי בציונות ובתנועה הוא במדה גדולה פרי טעותנו הרוחנית והחינוכית בשנים האחרונות. (פנחס לבון, "דרכי הנוער", נובמבר 1937, "בנתיבי עיון ומאבק", עמ' 217/8)

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות