משפחת ששון - בכל פינה מוצאים פועלם לבנין הארץ וישובה 

 

07.08.2016

 

"משפחת ששון הבבלית תרמה כספים רבים למטרות צדקה בא"י. אחד מחוקרי תולדות היישוב בא"י כתב עלייהם: 'בכל פינה שאנו פונים מוצאים אנו פעולותיהם ומעשיהם הטובים לבנין הארץ וישובה על טהרת הקודש. שם 'ששון' מתנוסס בכל המקומות הקדושים בירושלים, בבתי כנסיות ובבתי-מדרשות, בתי תלמוד-התורה והישיבות ובתי-אבות בישראל לתורה ולתעודה. נדבותיהם המרובות לעניי אה"ק היו שולחים ע"י שלוחי כוללות ספרדים שהיו עוברים עלייהם פעם לשלוש שנים בערי הודו, ורב  צדקת פזרונם גם לשלוחי כוללות האשכנזים שביקרו אצלם. -   (ר' פינחס גראיבסקי, "זכרון לחובבים הראשונים", חוב' ט"ז ירושלים תרפ"ח 1828)     (א. בן-יעקב, "יהודי בבל בארץ-ישראל", עמ' 480-1)

 

דוד ששון - כל דכפין יתא ויטול

 

"ר' יעקב גולדמן כתב בשנת 1887: משפחת ששון תרבה חסדה בישראל, וביחוד בירושלים. נדבות תמידיות תשלח ירושלימה ע"י שלוחי כולל הספרדים העוברים בארץ הודו, ונדבות בלתי תמידיות תתן המשפחה על-ידי שלוחי אחינו האשכנזים העוברים בארץ ההיא כפעם בפעם וגם בערי סין וממלכת יפן, וכל ערי אסיא ואפריקה מקום אשר ימצא סניף מבית-מסחר הגדול 'דוד ששון וחבריו' יוושעו עניי ישראל העוברים שמה בעזר ראוי למצבם,  - -

"בין נדבותיו הרבות של ר' דוד ששון יש לציין במיוחד כי בשנת 1830, נדב סכום כסף לשם חפירת בור מים ע"י קבר 'רחל אמנו', כעבור כמה שנים נתרם סכום כסף נוסף למטרה זו על-ידי בניו.    (א. בן-יעקב, "יהודי בבל בארץ-ישראל", עמ' 481)

 

 

 בית כנסת ובית מדרש 'בית מנחם'

 לכולל חב"ד של "אשכנזים"

 

"בשנת תרי"ח 1858, נדב ר' ששון סכום כסף גדול לבנין בית הכנסת ובית המדרש 'בית מנחם'. (ע"ש מנחם מנדל מליבוביץ - נשיא קהילת חב"ד) לכולל אשכנזים חב"ד בעיר העתיקה בירושלים ב'אבן הזכרון' שנמצאה שם היה חקוק.

"בני ר' דוד ששון נדבו סכום כסף לבנין אשר מסביב לקבר ר' שמעון בר יוחאי בצפת (ראה 'זכרון ירושלים', דף י"ד עמי 11).

    

 "הגביר אליהו בן דוד ששון נדב בשנת תרל"ט, חודשים אחדים לפני מותו, סכום כסף גדול לבניין קומה שנייה של בית הכנסת ובית המדרש 'בית מנחם' לכולל אשכנזים חב"ד (קומה ראשונה נבנתה מכספי אביו ר' דוד ששון בשנת תרי"ח, 1859 כנ"ל) על 'לוח הזכרון' שהייתה במוסד זה היה חקוק

.

גם לחסידי לובאוויטש

 

"אליהו בן דוד ששון נדב לבניין הנ"ל סך מאתיים לירות שטרלינג. 'והחה"ש זר"ק כמוהר"ר בנימין שלמה יחזקאל הי"ו משאירי וקורבי הגביר הנזכר - נתכבד להניח את האבן הראשונה על יסוד הבנין - ('חבצלת, שנת טף' תרל"ט, גל' 39)

"ר' יעקב גודלמן כתב בשנת תרמ"ז (1887): 'ולחסידי לובאוויטש גם להם ביהמ"ד לכולל הלזה. התנדב הגביר הנכבד שר וטרפסר רודף צדקה וחסד, ה' אליהו יחזקאל ששון ז"ל- -

"משפחת ששון לקחה חבל גדול בבניין בתי הכנסיות בירושלים, וגם עתה לבניין ביהמ"ד לכולל הלזה, התנדב הגביר הנכבד שר וטפסר רודף צדקה וחסד, ה' אליהו ששון הי"ו סך מאתיים לירות שטרלינג לזכר נשמת רעיתו אשר נקטפה בלא עתה, ויבא הכסף ירושלימה בקיץ שנת התרל"ט, והמלאכה החלה, ובאחרית שנת התר"ם נשלמה המלאכה כולה, ויהיה שם הבית כנסת אליהו על שם בוניו. הבית יפה עד מאוד בנוי לרוח הזמן והוד והדר חופף עליו מבית ומבחוץ. (מאמרו ב"האסף" וורשא שנה ג', תרמ"ז עמ' -85 84).

 

"השד"ר ר' שניאור זלמן ב"ר מנחם מנדל, אשר על ידו בוצעה תרומה זו, כתב: 'ועל הטוב יזכר שם כבוד אהובי כבני עט"ר ומאור עיני השרים והטפסרים נדיבי לב רצ"ו המפורסמים סי' יעקב הי"ו וסי' עזרא הי"ו וכבוד כל אחיו בני אהובי השר הצדיק סי' אליהו דוד ששון זצ"ל עם כבוד אשתו הגברת החכמנית רחל תחי' וכל ב"ב שיחיו ואשרי חלקם ששמעו לקולי להוזיל זהב מכיסם לבנות בית הכנסת מפוארת הנקראת כנסת אליהו על שם נשמת כבוד אביהם השר הצדיק סי' אליהו זצ"ל ועל שם נשמת אמם הגברת הצדקנית  לאה פרחה ע"ה אשר כל עוברים ושבים ישמחו במתנת חלקם ומברכים לכבודם... וכבוד אביהם הצדיק ואמם הצדקנית וע"י השתדלות אהובי כאחי הגביר היקר וחכם ונבון ומשתדל לטובת אה"ק וטובתי כל הימים ששון יחזקאל גבאי הי"ו. (בהקדמתו לספרו 'עבודת ה', ירושלים, תרמ"ד).

 

 

7.8.2016

בועז הבבלי רוכש אדמה בסילואן

    

"בועז הבבלי בן יהונתן מזרחי -  הקדיש בשנת תרמ"ה (1885) שטח אדמה גדול לצרכי צדקה וחסד בירושלים. ר"י גולדמן כתב עליו באחד ממאמריו: 'ואיש בירושלים ושמו בועז הבבלי, ולו ששה עשר אלף אמות קרקע בצלע הר הזיתים אשר על פני העיר, מקדם אצל סילואן כפר השלוח מול בור יואב, או כאשר יכנוהו אחרים בור יהוא.

"ויתנדב האיש מחצה מנחלתו לבנין בתים לעניי הספרדים. אמנם שטרי המקנה אשר לו טרם קוימו כראוי ויוציאו מנהלי כולל הספרדים עד ששה עשר לירא תורכי ויקיימו שטרי המקנה כדת, ותקם מחצית הנחלה בידי האיש ומחציתה ביד כולל הספרדים, אשר נתנוהו לבנות בתים לתימנים'. ('האסיף' וורשא, שנת ב', עמ' 169. ראה גם 'מגנזי ירושלים' לר"פ גראייבסקי, חוב' יט, מנחם-אב תרצ"א, עמ' 34).

           

יוסף בן אברהם שלום מייסד

בי"ח בחברון וישיבת "פורת יוסף"

 

"הגביר יוסף בן אברהם שלום יוסף. נולד בבגדאד בשנת תקצ"ג (1833) עסק במסחר פנינים ומרגליות וצבר הון רב. הוא הפריש 'מעשר' מהכנסותיו ופיזר כספים רבים למטרות צדקה וחסד, בייחוד בארץ ישראל. בשנת תרס''ט (1909) בנה יוסף בית חולים לקהילת יהודי חברון בשם 'חסד לאברהם' והעמיד עזבון מיוחד להחזקתו. ב'אבן הזכרון' אשר התנוססה שם היה חקוק.(ראה ר' פינחס גראייבסקי, 'אבני זכרון', סי' תשכ"ד).

 

מקימים שלטון קהל

כעסק לשם הכנסה

 

רבני הפרושים הקימו בצפת שלטון קהל ידוע לשמצה, כדוגמת שלטון הקהל במזרח אירופה. והרבה מעשה שחיתות זוקפים דברי הימים לחובתם. בשנת 1837 פקד את צפון הארץ רעש אדמה שהרס את צפת, ואלפים מתושביה נהרגו, ביניהם מאות יהודים.  יהודי ירושלים שלחו צוותי הצלה ועזרה, ניצולי הפרושים עברו לירושלים והתגוררו בין אחיהם הישראלים. אך גם כאשר לא היה להם מנין ובית כנסת משלהם, הם שמרו על התבדלותם, שמשמעה היה דבקות באורח חיי-השנור, ושליטה ושעבוד הסובב אותם.

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות