טקסט מאסטר (1)

התשובה למציאותם של 12-10 מיליון יהודים במזרח אירופה

 

 

06.3.2017

 

 

התשובה למציאותם של 12-10 מיליון יהודים במזרח אירופה, ריבוי טבעי או השרצה מוגברת.!

 

 

 

הגירת יהודים מאירופה לצפון אפריקה

 

"הגירה מאירופה, דווקא לארצות האסלאם - "מספרם של היהדים באלג'יריה גדל על-ידי מהגרים מאירופה; למשל, מאיטליה ב-1342, מארצות השפלה ב-1350, מצרפת ב-1403, אך בייחוד באו לאלג'יריה יהודים הרבה מספרד ב-1391 וב-1492. ("אינצקלופדיה עברית", ג', עמ' 415)

 

 

אמרנו, פרופ' זנד מוחק את יהודי בבל ומחזיר אותם לפי צרכיו. ב-445, עם עלייתם של שבי הגולה, זנד מחק את יהדות  בבל, וייחס את דת התרבות היהודית ואת הספריה האקסקלוסיבית , לגולים ושבים מגלות. זאת כאשר  פרופ' זנד יועד ש"בין תקופת עזרא במאה ה-5 לבין מרד המקבים במאה ה-2 לספ"נ נמתחים מעין "ימי ביניים אפלים" בתולדות היהודאים... הקהילה היהודאית הייתה כנראה זעירה במיוחד באותה עת וכאשר הרודוטוס הסקררן ביקר  באיזור בשנות ה-40 של המאה ה-5 לפנס"נ הוא לא הצליח אפילו להחטיא אותה.

 

במאה ה-10 - בבל  אחד המרכזים התוססים והמפתים

 

סעדיה גאון, "איש אשכולות מפורסם זה, בן המאה ה-10 לספירה, נולד במצרים וגדל בה, אחר-כך היגר לעיר טבריה ופעל בה שנים ספורות. אולם כרבים אחרים הוא העדיף, בהליך קידום הקריירה הרבנית שלו, לעבור בהזדמנות הראשונה שנקרתה על דרכו למרכזים התוססים והמפתים שבבבל. כאשר הוצעה לו משרת ראש ישיבת סורא המהוללת הוא ויתר ללא היסוס על 'ארץ-ישראל', והתעלם לחלוטין מהמצווה לשבת בה כפי שנוסחה במפורש בהלכה. ...  (שלמה זנד, "מתי ואיך הומצאה ארץ ישראל?", כנרת, 2012, עמ' 117)

 

 

לפרופ' זנד התאיידו יהודי בבל, שאחר 500 שנה, על-פי מחצית מהגידול הטבעי של יהודי המזרח הרוסי במאה ה-18, יכלו למנות 20-15 מליארד נפש, ויהודי מצרים שיכלו למנות עשרות מיליונים, ונותרו לו לזנד רק היהודאים, שנשאבו למצרים, ומאות אלפים אחדות. שולל זנד את האפשרות שמהם צמחו מיליונים הפזורים בכל היקום התרבותי במזרח-התיכון. גאון בנוכלות..

 

 

 

אם המשיחיים שעלו בשנת 443 לפס"נ, (160 שנה לאחר ההגליה) ליהודה לבנות בית-מקדש, בניגוד לנבואות יחזקאל, לפיהן בית-המקדש ייבנה לאחר תחיית המתים, מנו כ-8% מיהודי בבל, ורבים מהם היגרו למצרים, כיצד אחרי 300 שנה ללא כול תיעוד היסטורי, "יצאו מיהודה מהגרים לכל בירות העולם ההלניסטי", כמסיונרים..! כזו היא עבודתו של שלמה זנד, קובע "עובדות" ללא סימוכין, ובונה עליהן מגדלים.

 

"סביר להניח שהתקרבותם של המוני "גויים" לדת היהודית וההתגיירות המלאה של פלח חשוב מהם הן אשר הביאו לכך שבמרחב הים תיכוני הדרומי-מזרחי התהוותה אוכלוסייה בעלת מאות אלפים ואפילו מיליונים של יהודים. (שלמה זנד, "מתי ואיך הומצא העם היהודי", רסלינג, 2008, עמ' 160)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מבטים על אירופה באלף הראשון, מתולדות התרבות של דורנט:

אלנים, קואדים, אוסטרוגותים  וונדלים

הופכים את אירופה לגיא הריגה

"... אלאריק הוליך כמעט את כל המוני הגותים התראקיים אל אדמת יוון, עבר באין-מפריע את מעבר התרמופילה, טבח בדרכו כל גבר יוצא-צבא, כבש את הנשים לשפחות, בזז את הפאלופונז, החריב את מקדש דמאטר אשר באלאוזיס וחשך את שבטו מאתונה רק כאשר שולם לו כופר שעלה במחיר רוב נכסי-המטלטלין של העיר ( שנת 396 ).

 

"בשנת 401 פלש אלאריק לאיטליה ובדרכו בזז את האוכלוסיה. אלפי פליטים נהרו למילאנו ווארונה ומשם נסו לרומא. האיכרים מצאו מקלט בערי-חומה ואילו העשירים ביקשו לעבור בדרך הים לקורסיקה, סרדיניה או סיציליה.- - ורק מתן שוחד ראוי להתכבד מיד הונוריוס שכנע את אלאריק לעזוב את אדמת איטליה.

איטליה נאלצה להשען  אך ורק על מקורותיה בחמרי-גלם ובכוח-אדם והללו נתמעטו עד כדי סכנה בגלל הרעב, המגפות, הגבלת הילודה, הבזבוז והוצאות המלחמה. בחצי-האי הטפילי הלז לא שגשגה התעשיה מעולם, ומשאבדו לה שווקיה במזרח ובגאליה נבצר ממנה להוסיף ולכלכל את האוכלוסיה העירונית - -  (וויל  דוראנט, "תולדות התרבות" , א, עמ' 22)

 

ערב רב של שבטים שם את אירופה למשיסה

 

"- - גאליה עלתה עתה על איטליה בהדר רומאי, בסדר ובעושר, אך בכל דור ודור נאלצה להתגונן מפני הטבטונים אשר פריון נשיהם רב היה מפוריות שדותיהם. רק חלק קטן מחיל-המצב הקיסרי אפשר היה להקצות להגנה על בריטניה הרומאית מפני הסקוטים והפיקטים מן המערב והצפון או מפני שודדי-הים הנורדים והסכסונים מן המזרח והדרום. חופי נורווגיה שרצו מאורות-פיראטים ובניה סברו כי עבודת-הצבא מוגיעה פחות מעבודת-האדמה וכי ההתנפלות על חופי-זרים היא עיסוק נאה ויאה לאנשים רעבים מחוסרי-פרנסה. הגותים טענו כי צור-ממחצבתם בדרוםשוודיה ואייה; קרוב לודאי שהיו ילידי חבל-הויסלה. מכל מקום התפשטו דרומה-מערבה אל הדנובה, מקום שם נודעו בשם ויזיגותים, ובתור אוסטרוגותים השתקעו בין הדנייסטר והדון. בלב אירופה - בין תחומי הויסלה, הדנובה והרהיינוס - נעו שבטים חסרי מנוח שעתידים היו לשנות את פני המפה ולעצב מחדש את אומותיה: תורינגים, בורגונדים, אנגלים, סכסונים, יוטים פריזיאנים, גפידים, קואדים, וונדאלים, אלמאנים, סואבים, לומברדים פרנקים. מול הנחשולים האתניים הללו לא הייתה לאימפריה כל חומת מגן - -  (וויל  דוראנט, "תולדות התרבות" , א, עמ' 17)

 

"בפעם הראשונה מזה שמונה מאות שנים נכבשה עיר-הנצח בידי אויב  (410). שלושה ימים תמימים הופקרה רומא למשיסה - - מן הנמנע היה להשתלט על ההונים והעבדים במחנה העצום בן ארבעים אלף נפש. מאות עשירים נטבחו, נשיהם נאנסו ונהרגו וכל הפגרים התגוללו בראש-חוצות וקובר לא נמצה להם. כמו-כן נלקחו בשבי אלפי אנשים. הזהב והכסף נחטפו באשר נמצאו, שכיות-אמנות הותכו בעבור המתכות היקרות שבהן והרבה חמדות פיסול וקדרות נופצו.  - -  (וויל  דוראנט, "תולדות התרבות",  א, עמ' 28)

 

 

אטילה מפיל חתיתו על עולם ומלואו

 

"בשנת 433 לערך מת המלך ההוני רואה והוריש את כס-מלכותו לאחייניו בלאדה ואטילה. בסביבות שנת 444 נהרג בלאדה -  - ואז משל אטילה ('אבא-זוטא' לשון הגותים) על שבטים שונים מצפון לדנובה, מן הדון ועד הריינוס.

בשנת 447 חדרו ההונים לתראקיה, תסאליה וסקיתיה (דרום רוסיה), שדדו שבעים ערים וכבשו אלפי אדם לעבדים. השבויות נוספו על נשי השובים וכך החלו דורי-דורות של עירוב-דמים אשר בגללו ניכרים עד היום התואים המונגולים הרחק-מערבה עד בוואריה. פשיטות הוניות אלו החריבו את הבלקנים למשך 400 שנה ורבות בשנים חדלה הדנובה מהיות נתיבות-סחר בין המזרח והמערב, והערים על גדותיה נשמו מאין יושב. (וויל  דוראנט, "תולדות התרבות",  א, עמ' 29)

 

הסקנדינביים משלימים את חרבן אירופה

 

"השבטים הסקנדינביים המתפשטים פלשו אל צרפת בנחשול ברבארי אשר החריף והשלים את החורבן והאימים שחוללו הנדידות הגרמניות ארבע מאות שנה לפני -כן. בעוד השוודים מסתננים לרוסיה, - הנורווגים קונים להם דריסת-רגל באירלנד והדנים כובשים את אנגליה, פשט ערב-רב של סקנדינבים שאפשר לכנותם נורדים-צפוניים על ערי-החוף וערי-הנהר של צרפת.

בשנת 846 - בעוד הסרצינים תוקפים את רומא - כבשו אנשי-הצפון את פריזיה, (פריזלנד), העלו באש את דורדרכט והישמו את לימוז'. בשנת 847 צרו על בורדו אך נהדפו אחור; בשנת 848 ניסו שנית את מזלם והפעם כבשוה, חמסוה, טבחו את אוכלוסייתה ושרפוה עד היסוד בה. בשנים הבאות המיטו גורל דומה על הערים בוביי, באיי, סנט-לו, מו, אבריי וטור... בשנת 859 הפליג צי סקנדינבי ועבר את גיברלטר והגיע אל הים התיכון. פשט על הערים לאורך הנהר רהון והצפין עד ואלאנס; אחר חצה את מפרץ גינואה וחמס את פיזה ושאר ערים איטלקיות. הפולשים שצעדיהם סוכלו פה ושם על-ידי מצודותיהם של האצילים שדדו או האבידו את אוצרותיהם של כנסיות ומנזרים חסרי-ישע. לא-פעם שרפו אותם על ספריותיהם ולעתים טבחו את הכמרים והנזירים. בתפילותיו  בחשכת הימים ההם התפלל העם 'הצילנו מזעם הנורדים!' כאילו בקנוניה אחת עם אנשי הצפון כבשו המוסלמים בשנת 810 את קורסיקה וסרדיניה,  (820), שדדו את ארל  (842) והחזיקו ברובו של חוף הים התיכון הצרפתי עד שנת 972. (וייל דורנט, "תולדות התרבות" ז', עמ' 399)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במרכז סדר היום הלימודי של הציונות

הדתית המשיחית ניצב ספר הכוזרי

 

"הציונות הדתית מורכבת מכמה זרמים, ואחד הדומיננטיים והמשפיעים ביותר שבהם הוא הזרם המשיחי. האב המייסד של זרם זה היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה), [1935-1865]. בנו, הרב צבי יהודה (הרצי"י), [1891-1982] ליכד סביבו חוג של תלמידי חכמים. ... הציונות הדתית המשיחית מזהה את ההיסטוריה הדרמתית של מדינת ישראל כעדות של מעורבות של אלוהים בהיסטוריה. ... ותפקידם של מורי הדור הוא לחשוף את המסרים המשודרים בערוץ  הזה. הם שגרירי המאה ה-20 של ההגות שיצר הלוי בימי הביניים, המחפשת את אלוהים בהיסטוריה. על כן אין פלא שבמרכז סדר היום הלימודי של הציונות הדתית המשיחית ניצב ספר הכוזרי. כך תיאר את סדר היום בישיבה שהקים הרב קוק. אחד מגדולי תלמידיו, הרב דוד הכהן: 'בייסדו הישיבה הנהיג בה, נוסף לתלמוד ההלכה [...] עוד לימודים רוחניים ובייחוד ספר הכוזרי'.   (מיכה גודמן, "חלומו של הכוזרי", דביר, 2012, עמ' 285-284)

 

 

 

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות