מזלזלים בפועלים פשוטים ביחוד של עדות המזרח

 

09.09.2016

 

 

 

"ב-14.10.1930- שבתי הביתה,

"לא ראיתי נחת בשובי לארץ. כשבאתי הביתה הוגד לי שאני נדרש לבוא לארצות-הברית. בישיבת המזכירות אומר אליהו: אין לדון על פעולתנו באמריקה, מבלי לברר תכנית פעולתנו בעתיד הקרוב בכל היקפה. מצבנו הציבורי בארץ קשה ומלא סכנות. בלי פעולה תרבותית וארגונית נגיע למשבר. נחלשת האמונה בכוח ההגשמה הציונית, נתרופף האמון בהסתדרות. הארגון נחלש. מועצת פועלי ירושלים דומה ל'אמריקן פדריישן אוף לייבור': מארגנים פועלים 'מיוחסים' ומזלזלים בפועלים פשוטים, ביחוד של עדות מזרחיות. במועצת פועלי חיפה אין לדבר על כיוון רע, אך יש חוסר אנשים ויש צרות של המשרד הקבלני. במועצת פועלי ת"א אין שלטון על הציבור המאורגן והמסודר במקום עבודתו. אין אבטוריטה. 

(בן-גוריון, "זכרונות", א', עמ'  449)

 

 

בן-גוריון, מתוך נאומו בקונגרס הציוני הי"ז בבאזל ב-1931; "אלפי חלוצי ההגשמה הציונית בארץ בטלים מאונס ורעבים ללחם";

"ביותר ממאה משקים בפתח-תקווה, בעשרות משקים בחדרה, ברחובות ובנס-ציונה אין דריסת-רגל לפועל העברי. ואלפי חלוצי ההגשמה הציונית בארץ בטלים בשעה זו מאונס ורעבים ללחם, מתבוססים בצרותיהם, לא משום שאין עבודה בא"י, אלא משום שהמושבה העברית שלנו סגורה בפנינו.

(בן-גוריון, "זכרונות", ב', עמ' 466)

 

 

בורח מהאמריקנים על גבם של יהודי פולין ורוסיה;

ר' בן-גוריון עם חברי הנהלת הסוכנות אצל הנציב העליון, ארתור ווקופ; "הסוכנות היהודית יודעת שהיא לא תוכל לעשות הרבה בלי סיוע של הממשלה";

"ב-17.10.33 הוזמנה הנהלת הסוכנות לנציב העליון סר ארתור ווקופ. המוזמנים ד"ר י. רופין, ד. בן-גוריון, מ. שרתוק, א. קפלן, ד"ר מ. הכסטר, ד"ר י.ב. ברקסון, ד"ר ורנר סנטור.

"הנציב הבריטי שאל על האפשרויות של הוצאת רכוש מגרמניה. ד"ר רופין הסביר את הסידורים הנעשים עכשיו.

(בן-גוריון, "זכרונות", א', עמ' 668/9)

 

הציונות אינה מפעל פילנתרופי

אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה

 

"הנציב עורר את השאלה כמה סרטיפיקטים יש לתת לגרמניה. הוא אמר שמכבר הודיע לאכסקוטיבה שברצונו לראות שחלק ניכר מהסרטיפיקטים יינתן לארץ זו. הוא יודע כי מאלפים הסרטיפיקטים הראשונים - החצי ניתן לגרמניה, הוא מקווה שגם מהשאר יוקדש חלק הגון למטרה זו. - -

"בן-גוריון הדגיש שאם-כי הם רוצים להביא עד כמה שאפשר יהודים גרמנים לארץ, אין הם יכולים להתעלם מצרכי ארצות אחרות. המצב של יהודי פולין, שיש בה 3 מיליוני יהודים, אינו טוב יותר ממצבם של יהודי גרמניה. למעשה, הוא יותר גרוע. המוני יהודי פולין מתקיימים על סף הרעב. אין כל תקווה לנוער שם. הממשלה הפולנית מנהלת מדיניות המרוקנת למעשה את היהודים מכל מקצועות כלכליים.  (בן-גוריון, "זכרונות", א', עמ'  671/2)

 

"מבחינה פוליטית יש הבדל גדול בין גרמניה ובין פולין. ואלמלא השפעת פילסודסקי - המפלגה הדמוקרטית העממית הייתה משליטה בפולין אותו המשטר של אנטישמיות אלימה. בתנאים אלה התקווה היחידה של יהודי פולין היא א"י. ברור שא"י אינה מציעה עדיין פתרון לכל יהודי פולין. העלייה לארץ היא בהכרח מוגבלת, ולכן יש צורך בעליה מובחרת. הציונות אינה מפעל פילנטרופי. אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של יהודים שיפתחו את הבית הלאומי. אבל יש להם צורך בהיקף מספיק להביא הנה אנשים שהארץ זקוקה להם.. 

(בן-גוריון, "זכרונות", א', עמ' 672)

 

 

ברל כצנלסון - הרצאה בחנוכת בית מפלגת פועלי א"י בתל-אביב - בית ארלזורוב -  (22.11.1940);

"הישוב בא"י מבקש להשתחרר מאזיקי שלטון הקהל";

 

"מקהלה רבת-קולות פרצה פה אחד ב'הסכמה'. הכל מסכימים! על מה מסכימים? אפשר על הסתדרות פועלים אחת, על חיסול לשכות-העבודה של המפלגות, על שחרור ארגוני הפועלים מזיקה למפלגות. - -

" מכל חור יצאו כתבים, אשר רק מאיגרת רוטמברג, כביכול, גילו שאילמלא המפלגה השלטת היה הכל בישוב מסודר ומתוקן. 

(ברל כצנלסון, "כתבים", ט', עמ' 360)

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות