כוונת הרוע והזדון ה "ציוני".

המדינה הערבית תעשה כל שנעשה בשטח שלנו

 

05.09.2016

 

 

"קיום 'מדינה עברית' בתקופה זו, ערב מלחמה עולמית, - הוא אסון. ברור שה'חלוקה' גוררת עמה יצירת מדינה ערבית ארץ-ישראלית - בפעם הראשונה בהיסטוריה, ובמדינה זו יעשו הערבים כל מה שאנחנו נעשה בשטח שלנו; אנחנו נגביל את האפשרויות של חדירת הערבים לתוך השטח שלנו - גם הם יעשו כך בשטח שלהם*); אנחנו נגביל את מכירת קרקעות להם - גם הם יעשו כך. וכל הדבר ייגמר בצמצום איום של אפשרויות פעולתנו.  (בן-גוריון, "זכרונות", ד', עמ'  212/14)

 

וייצמן הפך עתה לפרובלימה חמורה

 

"טבנקין: "עניין וייצמן הפך עתה לפרובלימה חמורה. וייצמן מכשיל אותנו בעצם המשא-ומתן הזה, זהו כשלון של כולנו.  - - (בן-גוריון, "זכרונות", ד', עמ' 212)

 

"מתוך היומן" – לונדון (8.6.1937); "ערכתי  בשביל  חיים את  רשימת  התביעות"; "פנחס נפגש הבוקר עם סמואל, ושלחתי לו רשימה על הנקודות המוצעות בבית-שאן עם מפה.

"חיים שב אמש מפאריס. נפגש עם בלום. דלבוס, עורך ה-TEMPS,  אחד המנהיגים של הימין, מי שהיה דרייפוסר - כולם מוכנים לעזור לנו. נפגש גם עם כמה יהודים מתבוללים, ביניהם סלוודור, שהבטיחו עזרה. אחד מהם נתן לו 25.000 פרנק.

"ערכתי בשביל חיים רשימת התביעות ההכרחיות במקרה של חלוקה בשביל השיחה של הערב בבית סינקלר(**. שלחתי העתק למשה. (בן-גוריון, "זכרונות", ד', עמ' 219)

 

*) ראשי כוללי מפלגות שלטון הקהל, שדיכאו ושעבדו את היהדות ה"ספרדית" בא"י, צנזרו בכתביהם את כל הנוגע ליהודי ארצות האסלאם, ומה ביקשו להשיג כאשר הכו והשפילו את ערביי א"י, וגרמו לשריפת הקרקע מתחת לרגלי היהודים בארצות ערב, אך סביר להניח, שהם ציפו לפוגרומים ושפך-דם, שישמש להם מנוף כיבוש. אין לי ספק שבאטמוספירה מדינית שונה, ארצות ערב היו פותחות את שעריהן ומקבלות ברצון את יהודי הארצות,  שהשנאה האנטישמית לוהטת בהם.

**) ארצ'יבלד סינקלר, מנהיג המפלגה הליברלית 1935-1945, שר-האויריה בממשלת צ'רצ'יל, וידיד הציונות.

 

 

"צ'רצ'יל לוייצמן - אתה המורה שלי, של אטלי ולויד ג'ורג'

 

(לונדון, 9.6.1937); "חיים מסר לנו הבוקר בקצרה את דבר הארוחה אמש. באו כולם: וינסטון, וג'בוד, אמרי, קזליט, אטלי, בעל-הבית סינקלר, ג'ימי. באמצע הארוחה פרץ וינסטון: נאכל פחות. אני רוצה לשמוע מה יש בפיו של חיים. חיים סקר על עמדת הועדה [!], סיכם בקיצור עמדתו בוועדה. הועדה סבורה שאין המנדט בר הגשמה, ויש בדעתה להציע חלוקה. אם במשך עשרים השנים הבאות חלוקה זו תאפשר לנו להעלות חמישים-ששים אלף לשנה - נשלים עם הדבר הזה, אם כי לא התחייבתי בפני הועדה לקבל הצעתם ולא יכולתי להתחייב כי אין לי מנדט מהתנועה.

"וינסטון קפץ שוב והפסיק אותו: אתה טועה, וייצמן. המדינה שלך זהו מירז'. לא יתנו לך להעלות את הששים אלף שלך. הערבים ישליכו פצצות, יקבלו עזרה מעיראק, והממשלה תסוג אחור.

"צ'רצ'יל פנה לאטלי ואמר (בהצביעו על חיים): הוא מורך, הוא מורי, הוא מורו של לויד-ג'ורג' אנחנו נעשה מה שהוא יאמר לנו. אמנם אנחנו עזבנו אותו לנפשו. לנו קל לדבר - אבל הוא נושא בעול. אם יסכים לחלוקה - לא אומר כלום. אשאר בביתי. אבל עלי להביע דעתי: מדינה יהודית היא מירז', הערבים יתגרו בכם, יירו, יזרקו פצצות - ולבסוף יאמרו עליכם שאתם 'דוגרים' מלחמת-דמים. כמובן (בפנותו לחיים) אם גם תעשה השגיאה הגדולה ביותר נעמוד מאחוריך.   (בן-גוריון, "זכרונות", ד', עמ' 219/220)

 

גיוס 30.000 צעירים בא"י

 ואימונם על-ידי הצבא הבריטי

"נתכנסו בפי*), ברודצקי, לואיס, ברל, לוריה ואנכי.

"חיים אמר שהוא מרגיש שעליו לראות את קופלנד ולספר לו מה קרה בארוחה, לבל יחשוב שההצעה תתקבל בנקל.

"הבעתי ספק אם דבר זה רצוי. קופלנד אינו הועדה, ואין אנו בטוחים עדיין כלל מה תעשינה המפלגות. עלינו לבחון את האנשים האלה אם דיברו ברצינות. נדרוש מהם שיפנו לראש הממשלה ויגידו לו דברי אטלי, ויזהירו אותו שאם הממשלה חושבת שאינה יכולה להמשיך המנדט, ייתכן הדבר רק אם למפרע יבואו לידי הסכם עם היהודים בדבר יסודות החלוקה ואל יעמידו את הפרלמנט והן היהודים בפני עובדה.

"בפי התנגדה לכך. צ'רצ'יל לא יעשה כלום. הוא לא יסכן סיכויו להצטרף לממשלה. אטלי וסינקלר הם באופוזיציה בין כך ובין כך, ודבריהם לא ישפיעו. - -

 

"ניימיר הציע לראות היום את אטלי, סינקלר וקזליט - ולשאול אותם מה יש בדעתם לעשות, אף לזאת התנגדה בפי. היא סבורה שהדבר עלול להזיק. היא תנסה לראות אחרי הצהרים את אמרי - ובערב נתכנס שוב ונחליט מה לעשות.

"בצהרים סעדתי בקלוב אטנאום עם לידל הרט**) וניימיר. דיברנו על שני דברים:

"א) האפשרות של גיוס כשלושים אלף צעירים יהודים בארץ במקרה של צורך - ואימון האנשים האלה מיד על-ידי הצבא הבריטי.

"ב) החשיבות האסטרטגית של הנגב וים המלח - ושיש למנוע מסירת החבל הזה לערבים.

"לידל הרט התעניין בא' והביע דעתו שמבחינה צבאית בריטית הדבר חשוב מאוד, אבל שאל אם מבחינה פוליטית ייתכן הדבר? אמרתי לו ... איך מקודם התיחסו בשלילה לאפשרות של הגנה יהודית עצמית, ואיך לאט לאט הרחיבו את הגיוס והזיון היהודי בשנה האחרונה עד שהגיעו אפילו לידי יצירת פלוגת רכבת יהודית.

"ניימיר עורר השאלה על יצירת יחידה יהודית גם באנגליה - ולידל הרט העיר שיש לחשוש להתנגדות היהודים בראש וראשונה.

"בערב ישיבה בביתו של הנרי מלצ'ט: נכחו חיים, בפי, ברודצקי, פרלצויג, רוטמברג, לוריה, וירה, ליידי רדינג, נימיר ואנוכי. הנרי נפגש עם רוזבלט וקורדל הול. שניהם מעוניינים ברצינות ונכונים לעזור כשיידרשו. הם מוכנים לעמוד על מילוי המנדט - בתוקף החוזה שבין ארצות-הברית ואנגליה. ציוני אמריקה מתנגדים כולם לחלוקה. 'הקול' היהודי מכריע בכמה מדינות-מפתח, ובעוד שנה יתקיימו בחירות שבהן תלוי כוחו של רוזבלט עם גמר תורו, ומובטחת עזרת דעת-הקהל האמריקנית אם יהודי אמריקה יפגעו בהחלטות הממשלה האנגלית.     (בן-גוריון, "זכרונות", ד', עמ' 221/22)

*) "בלנש דוגדיל, בת אחיו של לורד בלפור. עבדה שנים רבות לצדו של ד"ר וייצמן להפצת חיבת ציון בקרב חוגי ההנהגה והשלטון בבריטניה" - [סביר להניח שהיא שימשה כאיש קשר של ממשלת בריטניה  בסוכנות היהודית, כאשר דלתות הממשל הבריטי פתוחים לפניה], בפי וניימר היוו את חברי המטבח של בן-גוריון

**) בזיל הנרי לידל הרט, מומחה להיסטוריה צבאית ותיאורטיקן  צבאי מקורי, כתב צבאי של ה'טיימס' הלונדוני.

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות