יש התקדמות מצד מגנס אך היא מסוכנת

 

09.09.2016

 

 

"ביום 29 ביוני 1930 שלחתי מכתב לחברים בארץ ובו כתבתי בין השאר: 'יומים לפני נסיעתי מהארץ הקריא לפני מגנס את תכניתו החדשה, ששלח עוד מקודם כנראה לאמריקה, והמציא אחר-כך גם לוייצמן. בתכנית זו יש מצד מגנס התקדמות ידועה, אבל התכנית כשהיא לעצמה מסוכנת היא, ויש צורך שברל יפגש עם מגנס לעתים תכופות. אולי אפשר יהיה למנוע אותו מצעדים מזיקים אם נטפל בו. וייצמן לא עשה בחכמה בהתנפלו בחריפות על מגנס בועדה הפוליטית; אני העירותי לו לפני נאומו על ההפסד הכרוך בשיסוי נגד  מגנס, ווייצמן הסכים לי. והוא התחיל את דבריו במובן רצוי אך בשטף דבריו נתרגז והטיח דברים קשים העלולים להקים חיץ בינו ובין הקבוצה האמריקנית. אחרי וייצמן מילא סקר והוסיף נופך גם משלו, וברנרד כהן והכסטר ישבו ורתחו.

 

"יש יסוד לחשוב שמצד הנציב, ואולי גם מצד משרד המושבות, יש נטייה לקרב את 'האמריקנים'. סימן לדבר רואים באווירונים שהמציא הנציב להכסטר ובשיחות הממושכות של זה עם סימפסון. - -

 

"למחרת אמר לי רוטנברג שעברה איזו רוח רעה על וייצמן והוא החליט להתפטר, כי אינו מאמין בממשלה. רוטמברג ניסה להשפיע עליו, וגם שלח אליו את הגברת דוגדיל, אך וייצמן עמד בשלו. - - - לפנות ערב, לאחר פגישתי עם פספילד, ראינו - רמזי ואנוכי - את וייצמן בביתו. הוא הודיע לנו שכלה ונחרצה - הוא מתפטר. אין הוא יכול עוד לשאת באחריות. הישארותו בהנהלה מכסה על מעשי הממשלה. שאלנו מה קרה. הייתכן שימים אחדים לאחר ישיבת הועדה הפוליטית, שבה לא דיבר כלל על צעד כזה, הפיל היום פצצה כזו. ומה יהיה על המשא-ומתן של רוטנברג עם הממשלה? לא קרה דבר, אמר וייצמן, אך כל שבוע שעובר עכשיו בלי שינוי הוא בעוכרינו. הועדה הפוליטית - מה היא? אנשים טובים, כמובן, אך מי הם? איני יכול לשאת באחריות, אתפטר, אפרסם כל מה שאמר לי מקדונלד במשך כל הזמן וכל מה שעשה; נראה אם הוא יוכל להישאר אף יום אחד. אנחנו נראה להם כי הם זקוקים לנו. נחדל לשלוח כסף לארץ, אף פרוטה לא נשלח יותר, ונראה אם יוכלו לנהל את הארץ בלעדינו. (בן-גוריון, "זכרונות", א', עמ' 413)

 

 

ב-גוריון מיישר  קו עם האמריקנים

אטמן בן-גוריון, "בעיית א"י בוועידה האימפריאלית" - סוף יולי (1930); "הבנה בין יהודים וערבים  אינה מוצאת סיוע הכובש"; "ישיבה שנייה החלה אחרי שתים. אני פתחתי את הויכוח, דיברתי 35 רגע:

"המנדט בארץ-ישראל אושר על-ידי חבר-הלאומים וגם על-ידי ארצות-הברית באמריקה, שאינן משתתפות בחבר, וכל המדינות הללו מעוניינות בקיום המנדט, לא רק מפני שהן חתומות עליו, אלא מפני שיש להן ישובים יהודיים גדולים; בארה"ב בלבד יש יותר מארבעה מיליון יהודים, המעוניינים באופן חיובי בהקמת הבית הלאומי.

 

"לצערי עלי לציין שמאמצי הפועל היהודי המאורגן בארץ-ישראל להביא לידי הבנה הדדית בין היהודים והערבים אינה מוצאת סיוע מצד ממשלת הארץ. תרשו לי להביא דוגמאות אחדות ממה שקרה בזמן האחרון.

 

"כשפועלי אבן יהודים בירושלים פנו לפקידי העבודות הציבוריות ותמכו בדרישות צנועות של חבריהם הערבים - נפגשו בלגלוג ובאיבה, ונדרשו לא להתערב בעניין לא להם. כשפועלים יהודים ביקרו באחד החגים את ידידיהם בכפר ערבי על-יד ירושלים - מיהרה המשטרה ופשטה בכפר וחקרה ודרשה מי היו המבקרים, ובבית מי נתארחו, ותבעו את זקן הכפר להופיע לפני המשטרה. לבסוף, כשיהודים וערבים אחדים יחד יסדו חברת 'אחוות פועלים' לטפוח יחסי ידידות בין שני העמים, הודיעה הממשלה שהחברה היא בלתי-ליגלית. נראה הדבר כאילו ממשלת ארץ-ישראל אינה יודעת עדיין שבאנגליה יש ממשלת פועלים.    (בן-גוריון, "זכרונות", א', עמ'  422/27)

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות