האם טראמפ הכתיר  את נתניהו כמלך מלכי המלכים ?​

עליה, והרשות ליהודים להתישב בכל סוריה

ב-24.4.1936, כשהמרד הערבי נגד אנגליה כבר החל, לרבי בן-גוריון דרישות מינימאליות מהמנהיגות הערבית, המתאמצת להגיע להסכם יהודי-ערבי שיקנה לתנועת השחרור הערבית את התמיכה והסולידריות של העם היהודי - רבי בן-גוריון דורש את א"י, עבר-הירדן וחלק מסוריה, וכאשר מסכימים לדון גם בתנאים אלה, הוא מתנה זאת בהסכמת אנגליה.

   

"בן-גוריון מוסר, שבהמשך לניסיונות שנעשו עוד לפני שנה לבוא בדברים עם מנהיגים ערביים על אפשרות  של הסכם יהודי-ערבי הוצע לו לפני זמן-מה להיפגש עם ג'מאל חוסייני, אבל הלה (בן-גוריון) סירב כי לדעתו לא הגיע עוד הזמן לשיחות כאלה, בימים האחרונים היתה לו שיחה מוקדמת עם ערבי בעל-השפעה על אפשרות של הסכם יהודי-ערבי, הפגישה השניה התקיימה ביום ד' שעבר, 2.4.36. השיחה נמשכה כשלוש שעות, וחברי ההנהלה יקבלו פרוטוקול ממנה. לדעת הערבי הזה הרי סוריה וארץ-ישראל הן ארץ אחת ובתוך הארץ המאוחדת הזאת יהיה שטח ידוע שהערבים יכירו בו כ'ארץ-ישראל' (כך ייקרא גם בערבית) בשני תנאים מגבילים: 1. תחומים; 2. מספר. בן-גוריון ענה כי להגבלה הראשונה ביחס לתחומים הוא מסכים, כי אין בדעתנו להתישב בסוריה מחוץ לארץ-ישראל, אבל לא נסכים להגבלה השניה, ונכניס לארץ-ישראל יהודים כמה שאפשר יהיה מבלי לדחוק את רגלי הערבים. בשאלה זו התנהל ויכוח גדול. הערבי טען שבאופן כזה נציף את ארץ-ישראל וגם נכבוש בכסף ובכוחות העומדים לרשותנו את סוריה. לבסוף אמר, שהוא מוכן יהיה לוותר על ההגבלה השניה (מספר). לשאלתו, לאיזה שטח ב.ג. מתכוון, ענה שהוא מתכוון לארץ-ישראל ולא לפלשתינה - היינו, ארץ-ישראל ועבר-הירדן, ולא רק בשטח המנדט הבריטי, על זה העיר הערבי שהשטח הוא מחוץ לגבולות המנדט, תשובת בן-גוריון היתה שאין הם משוחחים על יסוד המנדט, לשאלתו אם אמנם יש מנהיגים ערבים הרוצים בהסכם ערבי-יהודי, ענה הערבי לכתחילה: לא, אולם בסוף השיחה העיר, שאם תהיה תכנית מעובדת אפשר יהיה לדון ברצינות עם מנהיגי סוריה וא"י הרוצים בהסכם כזה. ב.ג. שאל אותו עוד איך אפשר להגיע לידי הסכם ביחס לשתי ארצות מנדט נפרדות. הלה ענה, שאם היהודים והערבים יתאחדו ויופיעו יחד לפני העולם בהסכמת אנגליה תצטרך צרפת לעזוב את סוריה. ב.ג. אמר לו שהיהודים לא יעשו שום דבר פוליטי נגד אנגליה ושלא בהסכמת אנגליה, הערבי אמר, שלדעתו יוכלו היהודים והערבים בכוח המוסרי המשותף להכריח את צרפת לעזוב את סוריה.    

"השיחה היתה פרטית בהחלט. בסוף השיחה סיכמנו את העיקרים: סוריה אחת המתפשטת מתברוס עד סיני עם אוטונומיות פרובינציאליות, שארץ-ישראל תהיה אחת הפרובינציות האלה, אשר תיקרא גם בערבית: ארץ-ישראל. הערבי לא הסכים שעבר-הירדן תיכלל בפרובינציה הארץ-ישראלית, ושאלת עבר-הירדן נשארה פתוחה. מובן שלכל יהודי ויהודי תהיה הרשות להתישב בכל סוריה. היות ועלולים להיות חיכוכים בקשר עם הסוברניות של הפרובינציות הסכים הערבי שיש למצוא מוצא על-ידי שלטון-חוץ - נציב עליון. הרושם של בן-גוריון הוא שהערבים רואים עתה את היהודים ככוח שאין לזלזל בו. הערבי גם דיבר בפתוס על אחדות ערבית-יהודית. עיקר השאלות אצלם הוא: שחרור סוריה..." (בן-גוריון, "זכרונות", ג', עמ' 130)

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות