אומרים: ביטול "המפתח"

"הנהגה ישובית אל-מפלגתית"

 

09.09.2016

 

 

 

"אולם כל אלה, כמובן, הנם קישוטי-דברים. ה'תכלית' היא: ביטול 'המפתח', כמו ביטול הבחירות בישוב. אומרים: 'הנהגה ישובית אל-מפלגתית' ואין אומרים כיצד תקום ומי יקימנה.

 

"יש דאגה אחת שהיא גוזלת את המנוחה: 'שלטון מפא"י', 'המפתח המפלגתי'. לפני זמן מה טרח עסקן אחד ומנה מנין שלם של דברים שבהם שולט המפתח, דברים אמיתיים ודברים מדומים. ...

(ברל כצנלסון, "כתבים", ט', עמ' 361/2)

 

"מגנים אותנו שאנחנו 'רודפי-בצע'. מגנים אותנו שאין אנו מתכוונים לשיתוף לשמו, אלא לשם הכסף, אשר הם ממטירים להחזקת 'השלטון'. ומכאן הם מסיקים המסקנה: אין לך שוט יותר טוב כנגד השלטון מעצירת-כיס.

"לפיכך אין חלקי עם אלה המתריעים כפעם בפעם על 'הסכנה'. 'אל תירא עבדי יעקב'. יש לנו דאגות גדולות מאלו. - -

"שלום בישוב - כן. אך אל נא נחשוב כי נבנה את השלום בישוב על ידי שנרדוף שלום עם מספר תקיפים ופוליטישנס המחזיקים בכיסם את 'רוב הישוב'. שלום עם יהודי סתם,  שלום  עם הדלות היהודית - אם  מפלגתנו תעמיד זאת לעצמה למטרה תמצא את הדרך ותמצא את השלום.

(ברל כצנלסון, "כתבים", ט', עמ' 363/5)

 

"ובשכנות קרובה לציבור הפועלים נמצא אותו המחנה הרב והמגוון, שמדביקים לו כל מיני תוים: אם 'מעמד בינוני' כביכול, ואם 'בורז'ואזיה זעירה', ואם 'המון-העם'. נאמר בפשטות: הדלות היהודית. הבעל-מלאכה, הרוכל, החנווני, האשה העומדת בשוק. המון חלכאים חסרי-מחיה, ולפרקים גם חסרי-סיכויים. מי יגן עליהם, מי ישקוד על תקנתם? רבים הרוכבים עליהם, רבים העושים עצמם אפוטרופסים להם. -  זורמת עליה המונית, עזובה לנפשה, ללא ליווי, ללא  עזרה*). 

(ברל כצנלסון, "כתבים", ט', עמ' 366/7)

*) האמת, כפי שהיא משתקפת מדיוני מנהיגי שלטון הקהל, שהם לא רק שלא סייעו במאומה לעשרות אלפי העולים מארצות האיסלאם, אלא שהם גזלו מהם את התקציבים של הקונגרס הציוני וממשלת המנדט, לתרבות, חינוך ובריאות, סעד וכו'

 

השנים   מספר העולים      עולים מגרמניה

1933             30,327                  7,210

1934             42,359                  9,429

1935             61,854                  7,860

1936             29,727                  8,364

1937             12,536                  2,990

1938             12,868                  5,541

1939             19,139                    -

ס"ה              206,810                41,304

 (חיים ברלס, "הצלה בימי שואה", "הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 14)

 

 

"דווקא יש קפיצות בהיסטוריה, בן-גוריון בתשובתו לאיש האוניברסיטה העברית, הפילוסוף נתן רוטנישטרייך, שטען כנגדו כי העבר הרחוק בלבד אין בו כדי לפרנס אומה, וכי זו תישאר רדודת-עבר, או נטולת עבר לגמרי, אם ייקרע ממנה העבר הקרוב שלה. 'בייסוד מדינת היהודים הייתה קפיצה של מאות בשנים,' כתב בן-גוריון לרוטנשטרייך, 'ובמלחמת הקוממיות התקרבנו לימי יהושע בן-נון, ופרקי יהושע נעשו יותר קרובים ומובנים לנוער מכל הנאומים של הקונגרסים הציוניים. 'העבר הקרוב' לצערנו הגדול, לא קיים, כי היהדות של 'העבר הקרוב' נשמדה.' בדבריו לרוטנשטרייך ניסה בן-גוריון למחוק לא רק את מאה השנים האחרונות לפני הקמתה של ישראל, אלא את כל שנות הגולה היהודית. 'העבר הרחוק יותר קרוב מהעבר הקרוב של אלפיים השנים האחרונות, ולא רק של 60 השנים של קיום המונח ציונות,' כתב בן-גוריון.

 

(דוד בן-גוריון לנתן רוטנשטרייך, 9 בינואר 1957, חזות, 3, 1957, מצוטט אצל מיכאל קרן, "בן-גוריון והאינטלקטואלים, עוצמה, דעת וכריזמה", שדה בוקר וירושלים 1988, עמ' 72-71)

 

 

באמצעות "יש קפיצות בהיסטוריה", מנע בן-גוריון קיום מחקרים שיחשפו את פשעיו.

 

בן-גוריון חזר ואמר ש"השואה מאורע טבע, תוצאה של ישיבת היהודים בגלות. עוד אמר ש"דוקא יש קפיצות בהיסטוריה. בן-גוריון קבע בתשובתו לאיש האוניברסיטה העברית, הפילוסוף נתן רוטנישטרייך, שטען כנגדו כי העבר הרחוק בלבד אין בו כדי לפרנס אומה, וכי זו תישאר רדודת-עבר, או נטולת עבר לגמרי, אם ייקרע ממנה העבר הקרוב שלה. ''בייסוד מדינת היהודים הייתה קפיצה של מאות בשנים,'' כתב בן-גוריון לרוטנשטרייך, 'ובמלחמת הקוממיות התקרבנו לימי יהושע בן-נון, ופרקי יהושע נעשו יותר קרובים ומובנים לנוער מכל הנאומים של הקונגרסים הציוניים. 'העבר הקרוב' לצערנו הגדול, לא קיים, כי היהדות של 'העבר הקרוב' נשמדה.' בדבריו לרוטנשטרייך ניסה בן-גוריון למחוק לא רק את מאה השנים האחרונות לפני הקמתה של ישראל, אלא את כל שנות הגולה היהודית. 'העבר הרחוק יותר קרוב מהעבר הקרוב של אלפיים השנים האחרונות, ולא רק של 60 השנים של קיום המונח ציונות,' כתב בן-גוריון לנתן רוטנשטרייך, 9 בינואר 1957, חזות, 3, 1957, מצוטט אצל מיכאל קרן, "בן-גוריון והאינטלקטואלים, עוצמה, דעת וכריזמה", שדה בוקר וירושלים 1988, עמ' 72-71.

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות