לפלסטינים הזכות להתנגד לכיבוש בכל האמצעים העומדים לרשותם

 

27.11.2016

 

"הזכות להילחם בכיבוש'' (27.3.2001); "ככל שהדבר יקשה עלינו, חשוב שנבהיר לעצמנו את המצב הפוליטי, המשפטי והמוסרי הנוכחי לאשורו בהקשרו ההיסטורי. למן 1967 מצויים מיליוני פלסטינים תחת משטר כיבוש צבאי, נטולי זכויות אזרח, ולרוב גם נטולי חלק מזכויות האדם הבסיסיות. מצב מתמשך זה של כיבוש ודיכוי מקנה, על פי כל קנה מידה, לפלסטינים את הזכות להתנגד לכיבוש בכל האמצעים העומדים לרשותם, ואף להתקומם נגדו באמצעות הפעלת כוח אלים - הן מבחינת המשפט הטבעי והמשפט הבינלאומי והן מבחינה מוסרית.

 

"זכות הפלסטינים להתנגד לכיבוש מתעצמת גם לנוכח העובדה, שבניגוד לאמנת ז'נווה הרביעית קיים איסור על יצירת עובדות קבע בלתי הפיכות בשטחים כבושים, ובעיקר איסור על העברת אוכלוסין משטחי המדינה הכובשת לשטחים שנכבשו.

(ברוך קימרלינג, "הארץ", עמ' ב1)

(מ. גבאי, "מהפכה", עמ' 278)

 

"על פי פסיקת בג"ץ, המודע למשמעויות אמנת ז'נוה הרביעית, כל היישובים מעבר לקו הירוק נבנו כביכול מסיבות 'ביטחוניות', שהן הפרצה המשפטית באמנות הבינלאומיות שישראל מצאה כעילה להקמתם.

"ישראל ביצעה מחטף טריטוריאלי ללא תקדים כאשר בשנות ה-80 ביצעה את המדידות, השוותה את הקרקעות בשטח לרישומים ב'טאבו' והכריזה בעלות על כל פיסת קרקע שלא הייתה רשומה, בלי לאפשר, כמקובל, לתושבים המקומיים להוכיח בעלויות מסורתיות ולרשום את הקרקעות. מכאן חוקיותם ומוסריותם המפוקפקת של כל היישובים והמאחזים היהודיים בשטחים.      

(ברוך קימרלינג, "הארץ", עמ' ב1)

(מ. גבאי, "מהפכה", עמ' 278)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות