תנו לצאת...הוציאו אותם... הכניסו אותם...

 

14.09.2016

 

בן גוריון במושב המיוחד של אספת הנבחרים, כ"א בכסלו תש"ג - 30.11.1942 -  "אל המצפון האנושי":

 

 

"שליחי העם היהודי במולדתו נזעקו היום לקרוא תגר מעל הר-ציון באזני כל העולם על דמנו היהודי הניגר חינם, על סכנת השמד הצפויה לעם היהודי כולו בפולין ובשאר ארצות הכיבוש הנאציות ועל כבודנו היהודי המחולל בעולם כולו.

 

"תנו לצאת לכל היהודים שיש ביכולתם לצאת מהתופת הנאצית ואל תסגרו בפניהם דלתות ! הוציאו בראש וראשונה את ילדי ישראל, את העוללים והיונקים, אשר עדיין אינם יודעים אולי שהם יהודים ושבגלל זה נגזרה עליהם כליה. הוציאו אותם מגיא ההריגה! הכניסו אותם לארצות הניטרליות!  הכניסו אותם לארצותיכם! הכניסו אותם הנה, למולדתנו! חמש מאות אלף יהודי ארץ ישראל יאמצו בשמחה ובמסירות את ילדי הגטו. בטלו את פקודת הקלון שהוצאתם פה שיהודי מארצות האויב אינו יכול לשוב למולדתו:

"ונזעקנו כאן להשמיע קריאה גם באזני העם היהודי עצמו, לזה אשר אתנו פה במולדת וגם לזה המפוזר בגולה. גם עלינו אנו, על כל יהודי ויהודי בעולם, רובצת אחריות-מה על הדמים הניגרים, על הכבוד המחולל, על סכנת השמד שאינה ראשונה בתולדות עמנו, ומי יודע אם היא אחרונה, עלינו, על כל יהודי ויהודי באשר הוא, להישבע שלא נשקוט ולא ננוח עד אשר תישבר זרוע הרשע, עד אשר ימוגר שלטון הטלר, עד אשר ינקם הדם הנקי. עד אשר יקום בעולם משטר חדש של צדק וחירות ויושר. ועד אשר המעוות ההיסטורי שנעשה לעם ישראל יתוקן תיקון מלא ונאמן וקיים, ונודדי ישראל וגוליו באשר הם יוחזרו לארצם, והעצמאות אשר תובטח לכל עם ואומה בעולם תובטח גם לעם היהודי במולדתו.

 

אחינו היקרים - נקום את דמכם

     

"ואת המלה האחרונה נגיד לאחינו ולאחיותינו היקרים, הקדושים והמעונים בגיטאות הנאצים: אסונכם - אסוננו, דמיכם - דמינו, נעשה את אשר ביכולתנו לנקום את נקמתכם ולא ניתן דמי לעצמנו עד אשר נגאל אתכם גם מהתופת הנאצית וגם מהגולה המנוונת, ונעלה אתכם, את כלכם, אלינו, לארצנו הנבנית והנגאלת."            

(בן-גוריון, "במערכה", ג', עמ' 119-114)

 

בכרך השמיני של "כנסת לזכר ביאליק", הוצאת "דביר", תש"ג-תש"ד 1943-1944, מוקדשים 150 העמודים הראשונים ל"חורבן יהדות אירופה", המהווה כהספד לבר-מינן, שאין דעת המספידים נוחה ממנו, זאת בלשון המעטה, הם נמנעים לנגוע באישיותו ומרבים לדבר על אבותיו וקרוביו ויחסיהם עם הסביבה במשך מאות ואלפי שנים. הם עורכים חשבון-נפש לבר-מינן שטעה, שלא השכיל לקרוא את הכתובת על הקיר, שלא שעה לעצותיהם ולאזהרותיהם. אך יש למספידים גם נחמה, ש"מכל 9 מיליוני היהודים המאושרים בעולם כולו, שפסחה עליהם השואה, 8 מיליונים יוצאי-אירופה הם, מהגרים, או דור שני ושלישי למהגרים. (בערך מיליון אחד בלבד ילידי- הארץ [כך במקור - ילידי-הארץ, כפי שנקראו יהודי ארצות-האסלאם בארץ בפי נוסעים יהודים ונוצרים - מ. גבאי] הם בארצות המזרח ובאמריקה). 

(משה פרגר, "כנסת לזכר ביאליק", ח', עמ' 8)

 

 

בכל אותה קינה והספד, של היורשים החלכאים, שנפלה לידיהם ירושה עצומה, אין אתה מוצא מלה על חלקם של המספידים, שהפקיעו את זכותו של הבר-מינן, לדבר בשם עצמו, בעודו בחיים. העובדה שידעו על מאסרו, ולא נדרש מהם ממון לפדיונו, ורק להסיר התנגדותם לצאתו מהמאסר. אך נדמה שהפיקו נחת ממצבו האומלל, ממצוקתו, השפלתו וביזויו, חיי התופת שהוא עובר, על כריתת אבריו והקזת דמו, ובשם הסמכות הציונית, שתקו והשתיקו.

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות