האשכנזים והיהודי - מבחר מחקרים ומאמרים

האשכנזים מדברים גרמנית איטלקית ואנגלית 

 

 

 

 

מסעות ר' דוד דבית הלל; סובב בארץ בשנת 1824, ורשם את הישובים בהם נמצאו יהודים ולהלן: יהודים יושבים בשכם, פקיעין, שפא-עמר, כפר יאסיף וכו':

 

 

" עצמה יש למעלה משלשת אלפים משפחות יהודים, ילידי הארץ ואנשים שנתקבצו מכל קצוי העולם, ולהם חמשה בתי-כנסת, שלושה ליהודים ילידי-הארץ וליהודים שעלו מארצות שלטון מוסלמי, הקרויים בשם ספרדים, ושנים ליהודים אירופיים הקרויים אשכנזים*), מלבד אלה יש להם חמשה בתי מדרש הקרויים בעברית 'ישיבות'. באשר ללשונות השגורות בפי היהודים, הרי הספרדים מדברים ספרדית, - יהודי א"י ויהודי צפון-אפריקה מדברים ערבית, . כשספרדים ואשכנזים מזדמנים, הם מדברים ביניהם עברית. (ר' דוד דבית הלל, יערי ,"מסעות א"י", עמ' 500) (מ. גבאי, "משעבד", עמ' 73)

*) " היהודים הגרמנים, הצ'כים, האוסטרים וההולנדים היו יהודים "ספרדים". אוסטיודה אשכנזים לא נמצאו בירושלים

 

" היא עיר גדולה מוקפת חומה יפה, - - יש בה כעשר משפחות יהודים מילידי הארץ, ולהם בית-כנסת קטן, (עמ' 511); שוכנת בעמק - יושבות בה כעשרים משפחות יהודים ילידי הארץ, רובם בעלי עדרי צאן ועזים, (עמ' 521); יש כעשרים וחמש משפחות יהודים, ולהם בית-כנסת, לשונם ערבית, אבל יש מהם השומעים ספרדית, מנהגיהם כמנהגי יהודי ארץ-ישראל בכלל...(עמ' 521); במרחק מסע שתי שעות לערך מעכו, בדרך לטבריה, נמצאת עיר קטנה ושמה , יש בה כעשרים משפחות יהודים עובדי אדמה ילידי הארץ... (עמ' 524); צפונית-מזרחית לעכו נמצא ובו כחמש עשרה משפחות יהודים ילידי הארץ, העוסקים בעבודת האדמה.       (א. יערי, "מסעות ארץ-ישראל", עמ' 500-528) (מ. גבאי, "משעבד", עמ' 74)

 

 

כך הוא ממשיך עם צידון, טריפולי לאדקיה וכו'

עשר שנים אחר ר' דוד עורך ר' מנחם מנדל מקמיניץ מסע בא"י ב-1833; מספרו "קורות העתים":

 

 

- פרינקין "...רק אין שם יהודים ממדינתנו, (יערי, "מסעות א"י", עמ' 537); העיר הקדושה אז (קודם הרעש) עיר גדולה, ונמצאו בה שני אלפים בעלי בתים, (עמ' 538); - ויש בה לערך ג' מנינים יהודים, שני מנינים ספרדים ומנין אחד המה אשכנזים, (עמ' 541); נמצאו בערך שלושת אלפים יהודים, וחכם שלהם הוא הרב הגאון ר' יונה משה נבון (עמ' 541); היא עיר גדולה, ויש בה יהודים שני כוללים, כולל ספרדים אחד, וכולל חב"ד אחד. (א. יערי, "מסעות ארץ-ישראל", עמ' 537 והלאה) (מ. גבאי,  "משעבד", עמ' 75)

 

 

 

באגרת ר' יהוסף שווארץ מירושלים לאחיו משנת 1837:

 

"אני מקווה שהגיע לידך מכתבי האחרון מיום 17 בפברואר ש.ז. שבו הודעתיך בפרוטרוט על הרעש הנורא בשתי ערי הקודש צפת וטבריה וסביבותיהן ביום 1 בינואר - שבו נהרגו כמה אלפי נפשות. לפיכך לא אגע הפעם בעניין נוגה זה, שלזכרו נשפך דם לבי עד היום. רוב האומללים שניצלו בחייהם, אבל נשארו ללא צל קורה וללא רכוש, נתקבלו כאן בסבר-פנים ונתמכים ביד נדיבה ע"י היהודים כאן. (ר' יהוסף שווארץ, "אגרות  א"י", א'. יערי, עמ' 370) (מ. גבאי, "משעבד", עמ' 75)

 

 

 

 

"אנחנו הגרמנים, ובכלל כל הזרים שבאו מאירופה ואינם נתיני השלטון התורכי - הנקראים בלשון הארץ: פרנקו - פטורים לגמרי מהמסים הנזכרים ומכל עול כבד שמטיל הפחה על נתיניו. ... בפני בית-המשפט אני מופיע תמיד במלבוש גרמני, ואז מתייחסים אלי כאל פרנקו, ביחס מיוחד לטובה.

 

 

 

"... וסידור הצבא נעשה בצורה דוחה זו: שני ימים לפני שעומד הצבא להכנס לעיר, נכנס קצין ושני אנשים עמו לאחד הבתים, מתבונן בחדרים, וכשנראים הם בעיניו מתאימים לחפצו, מפקד הוא בקול המעורר חרדה, לפנות את כל הבית עד היום המיועד; וכך הוא הולך מבית לבית עד שמצא מקום לכל הצבא. המשפחה העלובה שנפגעה צריכה איפוא לעזוב את ביתה - לעתים קרובות למשך שנים ... ביתי מצא, כנראה, חן בעיניהם, כי ביקרו בו אורחים בלתי-קרואים אלה, ועוקל על ידם; הוטל עלי לעזוב את דירתי, לרצוני או שלא לרצוני, אולם כשרמזתי להם שאני גרמני - פרנקו - התנצלו על טעותם ועזבוני בידידות. לאחר ימים אחדים נכנס הצבא לירושלים וביתי ניצל.

 

 

 

 "בצורה מקורית מגייסים כאן לצבא לפתע פתאום, ולעתים שתים-שלוש פעמים בשנה. בחצות-הליל חודרים קציני צבא אחדים לבתי העיר וסוחבים אתם את כל בעלי-הכוח שבבנים לצבא. דבר זה נמשך עד שנשלם כל מספר אנשי הצבא הנדרש מהעיר ההיא. כל אותם הימים סגורים שערי העיר גם ביום. ברחובות העיר עומדים משמרות כדי שלא יוכל איש להתחמק - וכל המתחמק נענש בענשים קשים. שונה סדר הגיוס בין תושבי הכפרים, קוראים את ראש הכפר (השיך) ומצוים אותו להביא מתוך אכריו מספר מסוים של גברים לצבא עד היום המיועד, ובאם לא יעשה כך, דמו בראשו. אין לתאר מה רבה הבהלה והיללה שסדר-גיוס זה מעורר בין תושבי העיר והכפר. (ר' יהוסף שווארץ, "אגרות א"י", א'. יערי, עמ' 377) (מ. גבאי, "משעבד", עמ' 76)

            

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות