גזר הדין נגד קצב, עיוות-דין ועלבון לאינטליצנציה

 

20.12.2016

 

גזר הדין של ההרכב בראשות השופט קרא, לא הביא אף בדל הוכחה לאשמתו של משה קצב. ו"ההוכחה" שבית המשפט מצא בה "חיזוק ממשי לראיות התביעה מצאנו ביומן המרכז לנפגעות תקיפה מינית בירושלים, הכולל רישום מפיה של א' על הטרדות מיניות. אין מדובר בו באונס", מעצימה את הספק ויש בה חיזוק לעמדת הנאשם.

והילד שואל : כיצד זה שא' הלכה למרכז לנפגעות תקיפה מינית, כאשר לא היה אונס, ואילו לאחר האונס הראשון באפריל 1998, והאונס השני ביוני 1998 - היא לא צעקה ולא הלכה להתלונן?

 

דבריה של א' ש"התנגדותה בעת מעשה 'במתינות ושלא באופן בוטה' מוסברת ברצונה להמשיך בעבודתה 'מבלי להביא את יחסיה עם הנאשם למשבר שחששה כי יביא לפיטוריה', אין להם שחר. שכן אישה שנאנסה, וכל ישותה נסערת, אינה יכולה לחשוב בהגיון על מקום עבודתה, והאיום בפיטורין, ולהמשיך בעבודתה כרגיל.

 

והילד שואל: ובכן מה השתנה, שהרי אין היא טוענת שניסה לאנוס אותה שוב, מאז יוני 1998, ומעמדה במשכן נשיא המדינה אף השתפר. ומדוע התעוררה להתלונן לאחר עשר שנים ולא חששה מפיטורים?

 

סביר יותר להניח, שאם התקיימו יחסי מין עם א', הם נעשו בהסכמה, והיא ציפתה לתגמול. אחרת אין להבין מדוע חיכתה עשר שנים. ודבר חשוב, מלבד יצחק מרדכי ומשה קצה, אף אדם לא נידון בישראל על עבירה מלפני עשר שנים

טענותיהם של ל' ו-ה', אין בהן משום עבירה, לאור פסיקת שופטים, שחיבוק זה לא עבירה, גם אילו היו מתלוננות סמוך להתרחשותן ולא אחר עשר שנים. בתי משפט דחו תביעות על הטרדה, בגלל התיישנות של שנתיים.

 

אהבתי

אהבהמדובר לעיל מתייחס לתקופה קדומה, כאשר האישה נתפשה כרכוש האבא והבעל. עד למחצית המאה התשע-עשרה, חיתנו היהודים את ילדיהם בגיל צעיר, בעיקר במזרח-אירופה ובעולם המוסלמי, לפני שיגלו את ישותם המינית, באמצעות שידוך. בעקבות ההשכלה הלך ועלה גיל הנישואין, וההחלטה על עתידם של הצעירים הופקעה מרשות ההורים, והאישה המשוחררת יכולה להרשות לעצמה, בנוסף לגערה וצעקה, במידה וזה לא הספיק, גם סריטות מהמצח עד השפה.

הדת נתנה לאדם היהודי חרות בד' אמותיו, כל עוד שלא נגע בד' אמותיו של האחר. אך גם בד' אמותיו קיימים סייגים רבים לצד החובות, שהוטמעו בתודעתו של האדם היהודי.

בגיל עשרים עזבתי את בגדאד (שם לא היה הבדל בתרבותם של הערבים ללא הבדל דת), לא פעם אחת הייתי עד לריסוק עצמותיו של גבר, ואפילו נער, שהעז לנגוע באישה. הצברים שגדלו בבית ילדים, שם היו יחסי-מין חופשיים, פרצו את המסגרת של ד' אמותיו של האדם. הגדרה טובה יותר: העולם שלך ובלבד שלא לגעת בעולמו של האחר. את זה חייבים להטמיע בתודעת הבנים, עוד בגיל הגן.

 

 

 

לנשיא הלכוד תפרו תיק, ותא"ל אנס -  זכאי..!

תא"ל ניר גלילי אנס חיילת

ויצא זכאי - רק קידומו עוכב

 

ד"ר אריאל בנדור (1.5.2001); "צריך לזכור גם שבפרשת תא"ל ניר גלילי ראה בג"ץ בעצם קיום יחסי-מין בין מפקד בכיר לבין חיילת שבפיקודו עילה לקטיעתה של קריירה צבאית מרשימה ומבטיחה, למרות שבמקרה המסוים הזה קרה הדבר בהסכמתה של החיילת. (ד"ר אריאל בנדור הוא מרצה למשפטים באוניברסיטת חיפה) (טובה צימוקי, "ידיעות אחרונות", 1.5.2001, עמ' 4)

 

 אילו ניר גלילי בעל את החיילת בהסכמתה, כיצד זה הגיע לערכאות? אלא שניר גלילי בעל את החיילת בניגוד לרצונה ולזה קוראים אונס. ובג"ץ ראה בעצירת קידומו של תא"ל גלילי עונש ראוי על בעילת-אינוס החיילת בניגוד לרצונה. יש לציין שתא"ל ניר גלילי לא הכחיש את העובדות שבכתב האישום.

משפטן, הנגבי הופך את האונס ל"חשד"

 "הבה נזכור: בג"ץ פסל את ניר גלילי לדרגת אלוף בצה"ל על סמך חשד להטרדה (ולא בתקיפה) מינית.

 

(משה הנגבי, 'מעריב', 7.4.2000, עמ' 5)

(מ. גבאי, "לינץ' ביצחק מרדכי", עמ' 238)

 

 "חוק וסדר" מפזר חול בעיניים. תא"ל ניר גלילי לא רק שהטריד ותקף, הוא בעל בהסכמה וללא הסכמה. שאילו אותה חיילת הייתה מתמסרת לו מרצונה, היא לא הייתה מתלוננת והעניין לא היה מגיע לערכאות, ובג"ץ לא היה רואה בעצם קיום יחסי-מין בין מפקד בכיר לבין חיילת שבפיקודו עילה לקטיעת קריירה מזהירה! כלומר עיכוב קידומו הצבאי. כך, כאשר העבריין שלנו ביה"מ הופך למקווה טהרה; ממסד טרסט הפשע המאורגן ה"ציוני" על כל שלוחותיו פועל לטשטוש ואיוד עבירות ופשעים של חוגי מפלגותיו והעמסתו על מי שאינו שייך למסדר "המפתח המפלגתי".

בימים הקרובים, נדע מה יפסקו השופטים בתיקו של אל"מ בוכריס;

תת-אלוף (במיל') אופק בוכריס הודה והורשע אתמול (18.12.2016) בביצוע עבירת מין בחיילת שכיהנה כפקודתו ובעבירת התנהגות שאינה הולמת, הנוגעת לנשיקה בינו לבין קצינה נוספת ששירתה תחתיו בחטיבת גולני, בעת שכיהן כמפקד החטיבה. מה יושת עליו.

 

 

 

 

בנספחים הובאו פסקי-דין לקולה, בענייני הטרדות-מין ואינוס, שיש בה להוכיח שגזר-הדין בעניינו של קצב לא ניתן ע"פ אותו ספר חוקים.

כתבי הארץ -   "הכרעת הדין במשפט קצב - אתר הארץ, 30.12.2010 ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום (חמישי) בתגובה על הרשעתו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב בעבירות של אונס ומעשים מגונים כי "בית המשפט העביר שני מסרים חדים וברורים: על השוויון של כל אחד ואחת בפני החוק ועל זכותה המלאה של כל אישה על גופה. זהו יום עצוב למדינת ישראל ותושביה".

 יו"ר האופוזיציה ציפי לבני אמרה כי "יום שבו נבחר ציבור מורשע באונס אינו יום פשוט למדינת ישראל. קיימת תחושה שזה עניין של נשים מול גברים, אך זה עניין בין קורבנות לבין אלה שמנצלים אותן ואת חולשתן".

לבני הוסיפה כי "עניינה של החברה כולה לתמוך במי שאזרה אומץ לצאת החוצה ולשים את הדברים על השולחן, גם בימים שמוקיעים אותן ומנסים לפגוע באמינותן. בית המשפט שלח מסר שיחזק את החברה הישראלית, זהו מסר לא פשוט, אך בימים בהם החברה עוברת תהליכים לא פשוטים, זהו מסר שיחזק את החלשים בחברה הישראלית".

(כתבי הארץ, - 30.12.2010)

 

 

31.12.2010   - הרב שלמה אבינרי: 

"קראתי את החומר, קצב חף מפשע"

 "הרב שלמה אבינרי, רבה של בית אל, התייצב אמש לימנו של הנשיא לשעבר משה קצב, באתר האינטרנט כיפה. פורסם כי הרב, הנחשב לאחד המשפיעים בציונות הדתית, סבור כי קצב זכאי מהעבירות שהורשע בהן, ובהן שני מעשי האונס והטרדה מינית. על-פי האתר הרב קרא את חומר הראיות וקבע כי הנשיא לשעבר חף מפשע. 'המשפט הזה הוא טעות', אמר אבינר. "השופטים הרשיעו אותו בסעיפים המתבססים על דברים שאינם נכונים." (אסנת פורשר, "ישראל היום", 31.12.2010

 

הרב אבינרי לא הסביר מדוע הוא סבור שקצב זכאי מהעבירות שהורשע בהן. ואני הצעיר מתנדב לעשות זאת במקומו; על פי הדת היהודית מעשה אונס הינו פשע חמור שעונשו מוות בסקילה לאונס, וגם לנאנסת, "אם היא לא צעקה", ולהלן:

"כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ; וְהוֹצֵאתֶם אֶת שְׁנֵיהֶם אֶל שַׁעַר הָעִיר הַהִוא וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת הַנַּעֲרהָ עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה בָעִיר וְאֶת הָאִישׁ עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה ("דברים", כ"ג- כ"ד)

"לחייב אותה מיתה מאחר שהיה בעיר והייתה יכולה לצעוק ולא צעקה, ונחשוב את האיש כמענה ואונס (רבינו בחיי על 'דברים',כ"ב, כ"ג)

"לחייב אותה מיתה מאחר שהיה בעיר והייתה יכולה לצעוק ולא צעקה, ונחשוב את האיש כמענה ואונס אותה (הריטב"א על מסכת כתובות, דף מה/א)

המדובר לעיל מתייחס לתקופה קדומה, כאשר האישה נתפשה כרכוש האבא והבעל. עד למחצית המאה התשע-עשרה, חיתנו היהודים את ילדיהם בגיל צעיר, בעיקר במזרח-אירופה ובעולם המוסלמי, לפני שיגלו את ישותם המינית, באמצעות שידוך. בעקבות ההשכלה הלך ועלה גיל הנישואין, וההחלטה על עתידם של הצעירים הופקעה מרשות ההורים, והאישה המשוחררת יכולה להרשות לעצמה, בנוסף לגערה וצעקה, במידה וזה לא הספיק, גם סריטות מהמצח עד השפה.

הדת נתנה לאדם היהודי חרות בד' אמותיו, כל עוד שלא נגע בד' אמותיו של האחר. אך גם בד' אמותיו קיימים סייגים רבים לצד החובות, שהוטמעו בתודעתו של האדם היהודי.

בגיל עשרים עזבתי את בגדאד (שם לא היה הבדל בתרבות של הערבים ללא הבדל דת), לא פעם אחת הייתי עד לריסוק עצמותיו של גבר, ואפילו נער, שהעז לנגוע באישה. הצברים שגדלו בבית ילדים, שם היו יחסי-מין חופשיים, פרצו את המסגרת של ד' אמותיו של האדם. הגדרה טובה יותר: העולם שלך ובלבד שלא לגעת בעולמו של האחר. את זה חייבים להטמיע בתודעת הבנים, עוד בגיל הגן.

 

דב שפירא - שיגיד, גם ג'ו אמר

 

אני חבר שפירא, רואה ברבנים סוחרי אופיום, מטיפי שנאה, שחיתות וגזענות - אך יש רבים שעדיין רואים בהם באי כוחו של אלוהים על הארץ. ואתה מרגיש את הכתיבה שלי כמדקרות בבשרך. אשמח לשמוע ממך תגובות ענייניות, הסותרות את העובדות שאני מביא, ולא  רק אימרות כנף מזלזלות כ"מרדכי גבאי אתה יהודי":  "דב שפירה - ?????????"; "נכון, גם אולמרט בכלא כי הוא מזרחי"

 

 והילד שואל: ובכן מה השתנה, שהרי אין היא טוענת שניסה לאנוס אותה שוב, מאז יוני 1998, ומעמדה במשכן נשיא המדינה אף השתפר. ומדוע התעוררה להתלונן לאחר עשר שנים ולא חששה מפיטורים?

טענותיהם של ל' ו-ה', אין בהן משום עבירה, לאור פסיקת שופטים, שחיבוק זה לא עבירה, גם אילו היו מתלוננות סמוך להתרחשותן ולא אחר עשר שנים.

בנספחים הובאו פסקי-דין לקולה, בענייני הטרדות-מין ואינוס, שיש בה להוכיח שגזר-הדין בעניינו של קצב לא ניתן ע"פ אותו ספר חוקים. 

סביר להניח, שאם התקיימו יחסי מין, זה נעשה בסכמה, אחרת אין להבין מדוע המתינה עשר שנים. וחשוב לציין שמלבד יצחק מרדכי ומשה קצב, אף אחד בישראל לא נידון על עבירה מלפני עשר שנים. אך יש פסקי-דין שזיכו נאשם בהטרדה ומעשים מגונים, בגין התיישנות של שנתיים.

 

 

תפירת התיקים לשר

ה"כלב" יעקב נאמן

"היועץ המשפטי בן יאיר מגרש את הכלב יעקב נאמן (21.11.1999); "ב-96' הקים בנימין נתניהו ממשלה ומינה את פרופ' יעקב נאמן לשר המשפטים. מובן מאליו שהמינוי מאוד לא מצא חן בעיני החבורה הבכירה של המשרד, והדיבורים על כך נלחשו וסופרו בכל מסדרון במשרד, בבתי המשפט וגם בעיתונות. אבל לא היו רק לחישות. היועץ המשפטי אז, מיכאל בן יאיר, כינס את הפרקליטים מכל פרקליטויות המחוז ומפרקליטות המדינה, ובנאומו אמר להם שאמנם כאשר מכניסים הביתה כלב, מטבע הדברים הוא משאיר שריטות על הריהוט, אבל הוא - בן יאיר - מבטיח למודאגים שהשריטות לא יהיו עמוקות מדי. 

"רוב הפרקליטים המלומדים הבינו שהכלב הוא השר הממונה עליהם על פי החוק ועל פי רצון רוב העם. ועם זאת, כדי להבטיח שהרמז יהיה ברור גם לתם שבשומרי החוק, היועץ המשפטי פתח ספר וקרא לפניהם מתחילתה ועד סופה סאטירה ארסית מאוד של אפרים סידון, על הדתיים ומנהגיהם המגוחכים. ביצירה הזאת, המסורת היהודית משולה לדחיפת צנוניות לפי הטבעת והאדם הדתי מתואר בה כתרכובת של מטומטם, ערמומי ורשע. עדנה ארבל הייתה שם, כל הצמרת נכחה, איש מן הפרקליטים לא מחה. 

"ימים אחדים לאחר מכן נכנס היועץ המשפטי לחדרו של השר הממונה עליו והודיע לו שהוא מתכוון להגיש נגדו כתב אישום בחשד של הדחת עד. שניהם הבינו את משמעות העניין. שר שהוגש נגדו כתב אישום חייב לפרוש מיד מתפקידו. "בסופו של דבר הגישו כתב אישום אחד, ראו שאין בו כלום והמציאו מיד כתב אישום אחר לגמרי. המשפט נמשך כמה חודשים ונאמן יצא זכאי, אבל לא זה מה שהיה חשוב לחבורה. המטרה העיקרית הושגה: במשרד המשפטים כבר ישב שר אחר (שנגדו מראש היה תלוי ועומד איום של העמדה לדין, וגורלו האישי היה במידה רבה בידיה של החבורה) ויעקב נאמן לא חזר לתפקידו. 

"הייתה אז סדרה שלמה של אישי ציבור שכתב אישום שיבש קשות את חייהם ואת הקריירה הציבורית שלהם, ובסופו של דבר יצאו זכאים. אחדים מהם איבדו לגמרי את מעמדם ולא יכלו לחזור עוד לפעילות גם אחרי הזיכוי. הייתה גם תחושה של רדיפה פוליטית, כאשר רפאל איתן נפסל מלכהן והועמד לדין על עבירה מסוימת ואילו אהוד ברק, לכאורה על אותה עבירה, אפילו לא נחקר. רפול, נאמן ואהוד אולמרט הואשמו והועמדו לדין ואילו לשרי העבודה, בן אליעזר וקיסר, סגרו את התיקים מחוסר עניין לציבור. 

"מצבה של מערכת המשפט היום מזכיר במידה רבה את מצבה של מערכת הביטחון ערב מלחמת יום כיפור. מערכת מיוחסת, הילה של קדושה, סגירות לביקורת, חוסר יכולת להבחין בין טובת המדינה לבין טובת המערכת. לכן, למען הדמוקרטיה, למען שלטון החוק ולמען מערכת המשפט עצמה, שלא תרקיב ולא תסתאב, בואו לא ניתן להם להיות מיוחסים. (אורי אליצור, "ידיעות אחרונות", המוסף לשבת, 21.11.1999, עמ' 31)

 

 

דב שפירא -  נכון, גם אולמרט בכלא כי הוא מזרחי

 

"זה בשבילך חבר דב שפירא - בישראל במ"ש דן לגופו של עניין ולא מבחין בין "אשכנזי" ליהודי; ניר גלילי נידון על אונס חיילת בעיכוב קידומו בדרגה. [וזה אינו שייך למוצאם ה"אשכנזי" והיהודי]

ד"ר אריאל בנדור (1.5.2001); "צריך לזכור גם שבפרשת תא"ל ניר גלילי ראה בג"ץ בעצם קיום יחסי-מין בין מפקד בכיר לבין חיילת שבפיקודו עילה לקטיעתה של קריירה צבאית מרשימה ומבטיחה, למרות שבמקרה המסוים הזה קרה הדבר בהסכמתה של החיילת. (ד"ר אריאל בנדור הוא מרצה למשפטים באוניברסיטת חיפה) (טובה צימוקי, "ידיעות אחרונות", 1.5.2001, עמ' 4)

העובדה שניר גלילי יצא ללא עונש, ורק קידומו עוכב. "בג"ץ ראה בעצם קיום יחסי-מין בין מפקד בכיר לבין חיילת שבפיקודו עילה לקטיעתה של קריירה...". זה אומר שגלילי בעל את החיילת בניגוד לרצונה, ולזה קוראים אונס. אך טרסט הפשע המאורגן קובע מי זכאי ומי מורשע

משפטן, הנגבי הופך את האונס ל"חשד"

"הבה נזכור: בג"ץ פסל את ניר גלילי לדרגת אלוף בצה"ל על סמך חשד להטרדה (ולא בתקיפה) מינית. (משה הנגבי, 'מעריב', 7.4.2000, עמ' 5) (מ. גבאי, "לינץ' ביצחק מרדכי", עמ' 238)

"חוק וסדר" מפזר חול בעיניים. תא"ל ניר גלילי לא רק שהטריד ותקף, הוא בעל בהסכמה וללא הסכמה. שאילו אותה חיילת הייתה מתמסרת לו מרצונה, העניין לא היה מגיע לערכאות ובג"ץ לא היה רואה בעצם קיום יחסי-מין בין מפקד בכיר לבין חיילת שבפיקודו עילה לקטיעת קריירה מזהירה! כלומר עיכוב קידומו הצבאי. ממסד טרסט הפשע המאורגן ה"ציוני" על כל שלוחותיו פועל לטשטוש ואיוד עבירות ופשעים של חוגי מפלגותיו והעמסתו על מי שאינו שייך למסדר "המפתח המפלגתי".

בימים הקרובים, נדע מה יפסקו השופטים בתיקו של אל"מ בוכריס;

תת-אלוף (במיל') אופק בוכריס הודה והורשע אתמול (18.12.2016) בביצוע עבירת מין בחיילת שכיהנה כפקודתו ובעבירת התנהגות שאינה הולמת, הנוגעת לנשיקה בינו לבין קצינה נוספת ששירתה תחתיו בחטיבת גולני, בעת שכיהן כמפקד החטיבה. מה יושת עליו.

 

דב שפירא – "????????????????"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות