האם טראמפ הכתיר  את נתניהו כמלך מלכי המלכים ?​

בן-גוריון ביקש לעשות מהיהודים הערבים -  בדואים

לתוך מציאות זאת הביאו את היהדים הערבים. הביאו אותם ללא כספם ורכושם לעשותם לגבעונים, ועל-פי ב"ג: "בדואים שיחיו כבדואים ויתפרנסו כבדואים"; חילקו אותם בין המפלגות הנציונל-ציונים כפי שמחלקים עדרי צאן. נקטו במדיניות בידול והפליה, נטלו מהם את הספר. את הספר של בעלי הספר נטלו מהם וגם מורשת ותרבות אבות. מנעו מהם את השתרשות בתרבות הישראלית, סווגו אותם כאזרחים סוג ב', כ"מזרחים", "פרנקים", "ספרדים", והעמידו אותם כאויב לערבים והאיסלאם בשירות המעצמות הנוצריות. (מ. גבאי, "זקני ציון, הפתרון הסופי של הבעיה היהודית", 2007, עמ' 341)

 

 

הסכם הקפיטולציה מ-1838 העניק לנתיני המעצמות הנוצריות באימפריה העות'מנית, אוטונומיה איקס-טריטוריאלית, שהעמידה את נתיניהם מעל לחוקי המדינה. המעצמות הנוצריות התחרו ביניהם, להעניק את נתינות ארצם לרבני ה"על-אדם" בפלסטין, ובעזרת המעצמות הנוצריות הורידו כוללי הנציול-אשכנזים את היהודי מנכסיו וגרמו לירידת עשרות אלפי צעירים מהארץ*).

 

השלטת הפיאודליזם, הקרבת האחר ואכילת החלש גרמה לסילוף ועיוות המדות האנושיות, והדת של הנציונל-ציונים, הפכה לאנטי-יהדות, אנטי ישראליות אנטי-ציונות ואנטי אנושיות. הממסד הנציונל-ציוני ייצר כל יום פרשיות דריפוס. פרשיות נפסו, בראנס, מע"ץ ודומות להן הם פרשיות דרייפוס; השליטה הטוטלית של ממשלת ישראל על קרקעות המדינה, ושבעת מדורי הגהינום שמעבירה את הישראלי המבקש לרכוש קרקע ולבנות עליה בית, הם פרשיות-דריפוס. ואמיל זולה ישראלי שקם, מודבקת על מצחו תווית האנטי ציוני ואנטי ישראלי.

ערכאות משפט ממהמהות, מאיידות, מטהרות ומזכות עבריינים גדולים, צחי הנגבי, אהוד אולמרט, שמעון שבס, ואילו עברייני צמרת כאריאל שרון ובניו, ביבי ושרה נתניהו, עייזר וייצמן, שמעון פרס, אהוד ברק - יועץ משפטי סוגר להם את התיק. אך יועץ-משפטי הממונה  על-ידי או בהסכמת ראש ממשלה, אינו בית-משפט שיכול לפסוק לזכות או חובה. הוא רק סוגר את התיק. אך גיליון האישום נותר חקוק על מצחם של הנאשמים.

ל-90% מאזרחי ישראל אין ייצוג בראשויות המחוקקת והמבצעת. הם יכולים לשמש רק משת"פים בשרות החונטה השלטת, המורכבת ממפלגות הכיבוש הנציונל-ציוני, שכבר ב-1910, כאשר היו בארץ למעלה מ-100 אלף יהודים ערבים פלסטינים, ומפלגות חלוצי הכובש ה"ציוני" מנו כ-200 קלגסים, ברובם קוזקים נוצרים אנטישמים משוכנזים, יסדו את טרסט הפשע "המפתח המפלגתי", של "בעלי הדם הכחול", סגרו ביניהם את השלטון וחלוקת השלל -  היהודי והאחר באשר הם. מאז הם מנעו באמצעי אלימות כל ניסיון להתארגן ולהקים מפלגה מכל מי שאינם שייכים לחונטה האחד-עמית הרוסית.

 

בא-כוח ה"אשכנזים" - השופט מלכיאל מאני

 

"'ועד העיר', אשר נבחר בעדת אחינו האשכנזים, החל לפעול פעולותיו לטובת העדה בכללה, ובימים האלה מילא חסרון גדול אשר היה מורגש בעדתנו זה שנים רבות, ויעש חוזה עם אחד מאחינו היודעים דת ודיני הארץ, הוא אחינו מלכיאל מאני (בן הרב הגדול מוהר"ר אליהו מאני, רב עדת חברון), אשר כיהן שנים אחדות במשרת שופט בחברון, ויפקידוהו למליץ העדה ובניה בפני הרשות, ולא יהיו בני עדתנו כאילמים  לא יפתחו בשער פיהם בהיות דין ומשפט להם עם אחרים. דוד ילין, "ירושלים של תמול", עמ' 333)

 

*) מבחר בני עמנו יורדים ...רובם בעלי מלאכה

ולא עלה בדעתם לבקש תמיכה וצדקה

עוזבים  אייר תר"ס

"ובה בשעה שנכרים באים שערנו, הנה עוזבים את עירנו מבחר בני עמנו אשר מהם ליישוב בימים הבאים תוצאות. מדי שבוע בשבוע, אחרי חג הפסח, עוזבים  צעירים רבים, ורובם בעלי מלאכה, את עירנו, לנסוע לאמריקה או לאפריקה, ולפי דברי בעלי הספירות יעלה מספרם ליותר ממאתיים. את בני ביתם הם עוזבים, בגפם יצאו לנסות כוחם בשדה מלחמת הקיום אשר בהם העבודה דרושה יותר מאשר פה אתנו. על הדבר הזה צריכים מנהלי יישובנו לפקוח עיניהם הרבה. על גזרת 'נעילת שערים' אנו מתאוננים כל הימים, ועל אשר תיעזב הארץ מבניה הצעירים, אלה העמודים היותר חשובים בכל היישוב , על זאת אין איש שם על לב..."    (דוד ילין, "ירושלים של תמול", עמ' 392)

 

יוצאים - אלה הידיים החזקות..!

אלא הזרועות הנטויות לעבודה ולעמל..!

"סיון תרס"ג

"כמשפט שנה שנה יצאו גם הפעם בימי-הספירה [עומר] רבים מאוד מצעירנו את פני ארצנו לנדוד לארצות מרחק עד המקומות אשר מי יודע אם ישובו עוד אלינו מהם. אלה הידיים החזקות, אלה הזרועות הנטויות לעבודה ועמל, עוזבות אותנו מעט מעט מאפס עבודה, ותמורתן מי יביא לנו? כמה עמל ויגיעה דרושים לכנסת ישראל עד אשר תצלח לה להושיב משפחה חדשה בא"י על בסיס נכון, ומזה נודדים למאות.

"מצב היציאה הזאת בהמון הגיע עד למדרגה שהפליא את ממשלתנו הרוממה בקושטא אשר שמה יישלחו תמיד תלושי תעודת המסע הניתנות ליוצאים, ובחורף שעבר באה שאלה משר הפנים לכבוד פחת עירנו לאמור: מה היא סיבת עזיבת היהודים את ארץ פלסטין?

"ובעלי המלאכה הנשארים גם הם לא נושעו ביציאת אחיהם את הארץ, כי אחרי כל זאת עוד המלאכה מעט לפי ערך ידי עושיה. ובכלל ראינו בניסיון כי ככל אשר יקטן הישוב כן יגדל מחסור המעטים הנשארים, וכן תרפינה הידיים והלבבות." (דוד ילין, "ירושלים של תמול",  עמ' 396/7)

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות