במדינה עברית-יהודית של ב"ג אין מקום לייהודים פולנים, גרמנים ואוסטרים..!

 

09.09.2016

 

 

כאשר יהודי גרמניה נטחנים תחת המגף הנאצי

בני 30-18 עם הכשרה תרבותית, מקצועית וצבאית

 

בן-גוריון: "צרכי המדינה יחייבו בשורה הראשונה עליה צעירה - מבני 18 עד בני 30 משני המינים. ... ציר העליה העיקרי יהיה הגיל הצעיר, שיקבל בארצות הגולה הכשרה תרבותית, גופנית, מקצועית, צבאית. מהעולה הצעיר תדרוש המדינה ידיעות בשפה העברית, ידיעת הארץ, ידיעת מקצוע או הרגל לעבודה גופנית. (בן-גוריון, "כנסת לזכר ביאליק", ד', עמ' 408)

 

אני מוצא צורך לחזור 10 שנים אחורה,כדי להאיר נקודה להבנת הנושא המדובר;

 

אטמן בן-גוריון, "הועידה הרביעית של ההסתדרות", (12-18.2.1933);

"בחמש השנים - משנת 1922 עד שנת 1926 - נתקיימו בארץ 158 שביתות ובהן השתתפו 5.381 שובתים. וימי השביתה הגיעו למספר 74.912. - - [בהמשך בא פירוט השביתות לפי ערים, ותוצאותיהם]. (בן-גוריון, "זכרונות", כרך א', עמ'  313)

 

"פועלי-בנין בלי עבודה ולחם מאות נהפכו לאינוולידים"; "לעומת 10.214 עולים שנכנסו בשנות 1927-1929 לארץ, יצאו ממנה 11.154 איש. בשנת 1927 בלבד יצאו 5.071 איש, יציאה זו הייתה אמנם בעיקר מהעלייה המבוהלת של המעמד הבינוני בשנות 1925-1926, שחזרו לגולה עם הכישלון של עסקי המגרשים והבתים בערים, אולם היו בין חוזרים אלה גם מאות פועלים מחוסרי עבודה.  (בן-גוריון, "זכרונות", א', עמ'  572/3)

 

 

זליג לבון - "משבר העליה  השלישית" (1926/7) "70% מציבור הפועלים מובטל ובס"ה   הועלמו כמה מאות לירות"`

"- - בשנת 1927 הסכמתי להיות אחד משני נציגי 'הפועל הצעיר' בועדת הביקורת לחלוקת כספי הסיוע. שנה וחצי קודם לכן, כשהגיע המצב הכלכלי בארץ לשפל ושבעים אחוז מציבור הפועלים היו מחוסרי עבודה, ... והסיוע שהוקצב  עלה ל-110 אלף לירות, לפי מכסה של 25 גרוש לשבוע לרווק ו-35 גרוש לבעל משפחה, (זליג לבון "קורת גג", עמ' 30);

התמיכה ניתנה ל"חלוצים" קלגסי מפלגות ה"ציונים". ליהודי האסלאם לא רק שלא נתנה תמיכה, גם יום עבודה לא יכלו לקבל מההסתדרות הנציונל-ציונית של בן-גוריון ואם הם עבדו בחצי משכורת כדי להביא לחם לביתם;

 

אטמן בן-גוריון - במועצת ההסתדרות – (6.2.1931); "למניעת ניצול עדות המזרח  כריתת מקור הקיום";

"התחרות העבודה הזולה, לא רק של ערבים, כי אם גם של בני עדות המזרח, - - יש כוח לציבור הפועלים המאורגן לכוף את רצונו על אותם החלקים העושים מעשים לרעת הציבור ... למען עקור את הנגע יש הכרח במלחמה. ההסתדרות צריכה לגייס עשרות ומאות חברים, אשר בכוחם המאורגן ישליטו משמעת האגודה וימנעו עבודה למעלה משמונה שעות, ניצול חברים, התחרות והורדת שכר עבודה - ואל תהיה הסתדרות הבנין לשימצה בערים אלה. (ב"ג, "הפועל העברי וההסתדרות", עמ' 184/5).

 

 

 

"ציוני ארה"ב שותפים ב-50% במוסדות הציונים

ומבקשים מ"ומ עם הערבים – לא כפוף לעמדת האנגלים";

 

בשנת 1929-7 כאשר ה"ציונים היו בשפל חסר תקדים, כאשר כול מפלגות ה"ציונים" בארץ מנו לאחר חמישים שנות פעילות וים כספי הצדקה וההתנדבות של היהודים, כ-5.000 קלגסים, הם פנו לציוני ארה"ב, להיות שותפים ב-50% בסוכנות היהודית, בקונגרס הציוני ובכול המוסדות הציונים. הצעתם נתקבלה ויהודי ארה"ב שלחו נציגיהם.

 

אטמן בן-גוריון - מתוך סקירה בוועדה המדינית בלונדון (23.6.1929); "האמריקנים רוצים במשא-ומתן עם הערבים אין חובה לקבל יחס האנגלים לעמי המזרח";

 

"הוזמנתי ללונדון לישיבת הועדה האדמיניסטרטיבית של הסוכנות המורחבת. הגעתי ללונדון ב-21.6.1930. - - נפגשתי עם רוטנברג. מסרתי לו על המצב בארץ. הוא סיפר לי על משא-ומתן חשאי שהוא מנהל עם תומס (ראש בית הנבחרים) להעביר את א"י מרשות משרד המושבות לרשות משרד הדומוניונים.

 

"ביום 23 ביוני נתכנסה הועדה המדינית. מאתנו, מפא"י, משתתפים בוועדה רמז, דב הוז, לנדואר ואנוכי, יושב-ראש הועדה הוא ד'אביגדור גולדסמיט. פתח ד"ר וייצמן: אחרי המאורעות (בכותל המערבי ובחברון) ראה את ראש-הממשלה. כבר סיפרתי כי בשנת 1924 נכשל מקדונלד בגלל הקומוניסטים, אולם בבחירות במאי 1929 קיבלו הפועלים 290 קולות, השמרנים 259, הליברלים 57 ובלתי-תלויים 9. סידני וב, שנעשה לורד בשם פספילד, נתמנה לשר המושבות ושר הדומיניונים. לשר החוץ נתמנה ידיד נאמן של הציונות, א. הנדרסון. כעבור שנה, בשנת 1930, תומס הועבר למשרד הדומיניונים.

"וייצמן הציע לראש-הממשלה (מקדונלד) לשלוח לארץ ועדה בעלת משקל בינלאומי. מקדונלד אמר שמשלוח ועדה כזו יעשה רושם בעולם כאילו שאלת הבית הלאומי עומדת בספק, ולכן בחר בוועדה מחוסרת מעמד כזה לבדוק רק את המאורעות ולא יותר. ונשלחה ועדת שו, שלא הסתפקה בחקירת המאורעות אלא התעסקה בשאלות היסודיות של הבית הלאומי. בלפור, סמטס ולויד ג'ורג' פרסמו מכתב נגד פעולות הועדה, וכשמקדונלד נשאל בפרלמנט על סמכות הועדה, ענה שסמכות הועדה היא אך ורק לבדוק את המאורעות, אולם הועדה  הוסיפה לעשות כרצונה, והד"וח שלה הופיע בסוף מרס 1930. מקדונלד הזמין את וייצמן, ורבורג ולורד רדינג לפגישה. השתתף בשיחה גם לורד פספילד. מקדונלד ביקר בחריפות את הד"וח של הועדה. נשמעה הצעה שיישלח גנרל סמטס מדרום אפריקה לא"י (הוא ידיד נאמן לציונות) - אולם במקומו נשלח הופ סימפסון.

 

הק"קל החזיקה בקרקעות

ולא אפשרה ליהודים אחיזה

"לדעת וייצמן אין הופ סימפסון מבין את הרקע העולמי של שאלתנו; הוא יודע רק עניני התיישבות, אבל אינו מבין היקפה של הבעיה היהודית. זו טרגדיה שדווקא ממשלת פועלים, היותר קרובה לנו מבחינה אינטלקטואלית, עשתה לנו זאת. הכסטר - חבר הנהלת הסוכנות היהודית מטעם הבלתי ציונים - סיפר שהיו לו כמה שיחות עם סימפסון. סימפסון חושש שיש  נזק בהחזקת קרקע על-ידי הקרן-הקיימת, ואין צורך לרכוש קרקע חדש, כל זמן שהאדמה שבידי היהודים לא מעובדת. - -

 

"המשך הישיבה, בשעה 4. בא יעקבסון מז'נבה, מושב חבר-הלאומים, ועדת החבר דנה על הד"וח של שו. מסקנות הועדה רצויות. הועדה מבקרת בחריפות מסקנות שו על המאורעות. הועדה מציינת חוסר הכישרון של הנהלת הארץ, חוסר קו קבוע, הממשלה נאחזה בעמדה סטטית במקום עמדה דינמית, כשרון הקליטה בארץ אינו דבר קבוע אלא משתנה ומתגדל. וייצמן עשה רושם גדול על חברי הועדה.

 

"וייצמן הקריא מכתב של מגנס: בלי הסכם יהודי-ערבי לא יוטב המצב. נגד דעת הערבים לא יוקם הבית הלאומי. דרושה קואופרציה יהודית-ערבית-אנגלית. וייצמן אינו מאמין שהממשלה האנגלית מסכימה לתת - כפי שהערבים דורשים -  פרלמנט אמיתי. הוא גם אינו מאמין שהערבים מצפים לקבל כל-כך הרבה. בהודו, במצרים, בקפריסין, במלטה אין הפרלמנט פועל, ולא מובן מדוע יש להתחיל דווקא בא"י.

 

"אמנם נצטרך לפנות לערבים. יש ערבים שכבר פנו אלינו. אולם לא נבוא בדברים עם ערבים מאחורי גבה של אנגליה, כל זמן שאנגליה לא ביטלה את המנדט. היא אולי הולכת לקראת ביטול המנדט, אבל אני (וייצמן) מקווה שנציל אותה משגיאה זו. הצעת מגנס לשתף גם ארצות ערביות אחרות - נכונה, עד כמה שנוכל לבוא בדברים עם מנהיגים ערבים, לא עם לוקחי שוחד. אם מגנס מציע שירותו - אנו נכונים לקבל אותו, בתנאי שהוא יסכים לפרוגרמה שלנו. לפרלמנט לא נסכים. אם אנשי ורבורג באמריקה רוצים לעשות על אחריותם פוליטיקה ערבית - יעשו אותה, אנחנו נעשה אותה כפי שאנו מבינים אותה.

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות