בית חולים ראשון בירושלים בכספי יוסף אברהם שלום

 

07.08.2016

 

 

"יוסף אברהם שלום בנה את בית החולים היהודי הראשון בירושלים, הוא ביה"ח 'משגב לדך' אשר בעיר העתיקה. בתחילה שלח למטרה זו אלף לירות שטרלינג על שם ר' יצחק אשכנזי וביקש לקנות למענו אחוזת אדמה בקרבת מקום המקדש. ר' יצחק אשכנזי, ר' חיים מיכלין, ר' דוד אריה שניאורסון וגבאים אחרים נבחרו להגשים מטרה חיונית זו. באחוזה קרובה להר  המוריה היו קרוב לשבעים שותפים ערבים, בהתאם לפי חוק הירושה של הארץ. בעלים אלו היו מפוזרים בארץ ובחו"ל, מהם נשים וילדים מהם נספחים ומוחזקים. בעמל רב הצליחו הגבאים לקבל את כל אלה ולגמור הקניה. כאשר התחילו בבניין נתקלו בקושי בלתי צפוי מראש; מאות ערבים עלו על האחוזה  עם נשקם בידיהם ואיימו על כל אשר יעיז לצעוד על האדמה הזאת. שוב פעם נערכו משפטים, סכסוכים, מברקים מירושלים לקושטא ולהיפך, עד כי לאחר כמה חודשים ואחרי הוצאות גדולות זכינו במשפט. בשעה זו פנה הגביר יוסף אברהם שלום בהצעתו השנייה לבנות על חשבונו ארבעה בתים יפים בחצר בית החולים 'משגב לדך', על שמו ועל שם בתו רבקה אלמנת יצחק בליליוס ז"ל. הוא שלח סכומים רבים למטרה זו. נוסף לכך שלח עוד תמיכה גדולה לבית-החולים באמצעות הגבאי סי' משה די יעקב  אביעזיז. (א. בן יעקב, "יהודי בבל בארץ-ישראל", עמ' 488-9)

 

 

 

גאולה תורמת למפעלי חסד

   

"גאולה אשת דוד אהרון גבאי - נדבה לזכר בעלה לבית החולים 'שערי צדק' בירושלים. על המצבה הקבועה שם היה כתוב: 'לזכר נשמת המנוח דוד אהרן גבאי נ"ע מעיר כלכלתה מאת אלמנתו גאלה בת המנוח שאול דוד שאול לאניאדו נ"ע. נפטר ביום א' צום עשרה בטבת התרפ"ו'.

 

"היא תרמה גם לבית מחסה לחשוכי מרפא ולחולי הרוח בירושלים. גם במוסד זה נמצא 'אבן זכרון' בנוסח דומה: 'לזכר נשמת המנוח דוד אהרן גבאי נ"ע מעיר כלכתה מאת אלמנתו גאלה מב"ת בת המ' שאול דוד לאניאדו נ"ע. נפטר ביום א' צום עשרה בטבת התרפ"ו' תנצב"ה'. המוסד הנ"ל התנהל ע"י חברת עזרת נשים הכללית בירושלים. (פנחס גארייבסקי, 'אבני זיכרון', חוב' א' עמ' 125).

 

 

"אליהו שלום גבאי - יליד בגדאד שנסע לכלכותה, הקדיש כספים ל'ארבע ארצות' ובייחוד 'לטובת בית התלמוד תורה הגדול וישיבת תפארת ירושלים. ('לתולדות עדת היהודים הספרדים בירושלים', ירושלים תרצ"ג' עמ' 13, שבועון 'מגיד מישרים' כלכותה, שנה עשירית גל' 10 ט' טבת תרנ"ט. אברהם חיים 'פנקס כוללות ספרדים בירושלים' כמקור לתולדות העדה הספרדית בשלהי התקופה העותומאנית (במערכה' שנה ט"ז גל' 6 (1881) ערב ר"ה תשל"ז, 24 ספטמבר 1976, עמ' 27-26).

 

 

רפאל אהרן שלום גבאי

 מצוה 100,000 לא"י לעניי עמו

    

"רפאל אהרן שלום גבאי, יליד בגדאד שנסע לכלכותה ונפטר שם בשנת 1922 השאיר עזבון של 100 אלף לא"י, וצוה לחלקם לעניי בגדד, ארץ-ישראל ולונדון. לפי זה נפל בחלקם של מוסדות הצדקה בא"י סך 25,000 לא"י.

    

 (ראה דו"ח ועד העדה הספרדית בירושלים, ירושלים תרצ"ט, עמ' 10, בתו דינה נזכרת ברשימת נדיבים בבלים התפרסמה בשבועון פרח, כלכותה שנה ט' תרמ"ז, גל' 22. על עזבון גבאי ז"ל כתב הסופר רבי בנימין (יהושע התלמי רדלר פלדמן): 'יצויין לטובה ויבורך פה שמו של היהודי היקר המנוח מר גבאי ז"ל מכלכותה, אשר במותו ציווה שליש מרכושו לטובת מוסדות התורה והחסד בירושלים... הוא שילש את רכושו, שליש לעיר מגוריו, שליש לעיר מולדתו (בגדאד) ושליש לעיר הקודש ירושלים... במעשים כאלה עולים אחינו הספרדים על אחיהם האשכנזים. יש להם חיבת ירושלים והוקרת ירושלים, לא שמענו מגדולי הציונים וחובבי ציון שהראו יחס כזה לירושלים. הסכום של עשרים וחמשה אלף לא"י שהגיע עתה לירושלים ונתחלק בישוב הדעת למוסדותיה ע"י ראשי הציבור והרבנים הראשיים... היה עזרה גדולה, עזרה של ממש, לכמה מוסדות התורה והחסד שנמצאו במצוקה קשה לרגלי המצב של השנים האחרונות, מי יתן והיה עם לבב כל עשירי ישראל בגולה ללכת בדרכי המנוח גבאי... (עורך 'ההד', שנה טו', חוב' ו-ז אדר ב' ניסן ת"ש, עמ' א)".

    

בתו של יחזקאל בן יהושע גבאי מייסדת בית ספר

    

 "רבקה בת ר' יחזקאל בן יהושע גבאי (אחות הגב' פרחה ששון אשת ר' סלימאן דוד ששון), נפטרה בלונדון בשנת תרפ"ט. הובאה לארץ ונקברה בהר הזיתים. בעלה יחזקאל בן יהושע גבאי ייסד בית ספר בירושלים (ע"י מועדון מנורה").

 

 

זוהי דוגמה והרשימה ארוכה ארוכה, ולא כול תורמי ה-100.000 שטרלינג ויותר הוזכרו, והתרומות לא נתמעטו גם לאחר השתלטות מפלגות-כוללי שלטון הקהל  הנציונל-סוציאליסטי על הישוב היהודי בא"י, במהלך מלחמת העולם הראשונה, תוך גרימת מותם של אלפים ורבבות תוך יסורי רעב. לדוגמה: עזרא ששון סחייק תרם 200.000$ בשנת 1922 לרכישת עמק יזרעאל, יחידות המשקים ב"נהלל" ו"כפר יחזקאל" חולקו למנהיגי מפלגות-הכוללים הציונים, ולא נתנו דריסת רגל לישראלים ה"ספרדים"; גורג'י שם טוב תרם בשנת 1923 את רכושו בחייו לקרן היסוד, ששוויו הוערך אז ב-140.000 לי"ש; והנדיב אליעזר כדורי תרם ב-1923 סך 140.000 לי"ש  להקמת בית-ספר חקלאי יהודי ערבי משותף, במתכונת של פובליק סקול, כצעד  ראשון לחיי שתוף ואחווה, אך מפלגות-הכוללים של שלטון הקהל ה"סוציאליסטי" הפרו את רצון התורם, נטלו חצי מהתרומה להקמת ביה"ס החקלאי "כדורי" בהר תבור, שלא היה בו מקום לישראלי ה"ספרדי".  וראה,  ("יומן ארץ-ישראל" של ראש ההנהלה הציונית לא"י פ. ה. קיש, א', עמ' 99)

 

    

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות