אין הבדל בין דמוקרטים וריפובליקנים שניהם מייצגים אימפריה שהעמידה אותנו כקמיקזה על נושאת המטוסים שלה

 

11.11.2016

 

אינני שותף לזעזוע של המזועזעים, מבחירתו לנשיא ארה"ב. מפני שלא היה הבדל בין ריפובליקנים לדמוקרטים ב-70 השנים מאז שהכירה ארה"ב במדינה "ציונית" (מאי 1942, ועידת בולטימור) בהנהגת נשיא ארה""ב רוזפילד. מאז  אנחנו משמשים כקמיקזה בהתנדבות, להכות בפלסטינים וארצות ערב.

 

לא היה הבדל בין בן-גוריון האתיאיסת, לבין הרב ברלין (בר אילן) מנהיג "אגודת  ישראל" החרדי, שנתן לבן-גוריון היתר לחתור למדינה "ציונית" על חשבון מיליוני יהודים תחת השלטון הנאצי. כתבה  חוה אשכולי וגמן: "בנובמבר 1941 קבע הרב פישמן נחרצות: "צריך להקים מדינה יהודית גם על חשבון הגולה". "בינואר 1942 חידד הרב ברלין את הוויכוח על סדרים לעתיד, והעמיד אותו על "מדיננה יהודית מול רחמנות על מיליונים בני ישראל".

(חוה אכשולי וגמן, "קוובץ מחקרים", יד ושם, כ"ט, 2001, עמ' 227-224)

 

בודאי תהיה השפעה למדיניותו של בנימין נתניהו והכהניסטים-מתנחלים-חרדים שלו, שמצפים מהנשיא טרמפ, אם יושבע, להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים, וייתן יד חופשית לנתניהו להמאיס את החיים לפלסטינים, ולגרום להם לברוח ולהשאיר מאחור את ארצם, בתיהם ורכושם. ואני מאמין שדעת הקהל העולמית לא תאפשר הצגה שנייה של "מלחמת שחרור", ויעמדו על ביצוע החלטה 181 -  מדינה יהודית, מדינה פלסטינית, ירושלים וחברון עם השטחים המקיפים אותם בשלטון או"ם ושלום ושלווה לישראלים לפלסטינים ולעולם.

 

 

שורשי הנאציזם הציוני לא התחחיל עם כהנא, הוא  התחיל   במנהיגי מפא"י וצאצאיה.  הפנים היפות של הכוהן הגדול של השמאל הישראלי עמוס עוז;

מוכן להתנדב, להרוג ערבים לפי הצורך,

להגלות אותם, לגרש, לשרוף

 

"די וכל הגן-חיות היפה הזה. בתנאי שגם באחרית הימים אנחנו נהיה הזאב וכל הגויים כאן בשכונה יהיו הכבש. ליתר ביטחון.

עמוס עוז, "על מדרגות הר געש", כתר,2006,  עמ' (74)

 

"... רק דבר אחד אני יודע:  כל זמן שנלחמים על עצם הקיום הכול מותר.  גם מה שאסור מותר,  גם לגרש את כל הערבים מהגדה.  הכול.

"כן. יודיאו-נאצים. לייבוביץ' צודק. ולמה לא ?מה יש? תשמע חביבי: עם שנתן שיעשו מהילדים שלו סבון ומהעור של הנשים שלו אהילים, הוא פושע יותר גדול מהרוצחים שלו. יותר גרוע מהנאצים. להיות בעולם של זאבים בלי אגרוף, בלי שיניים וציפורניים, זה פשע נורא יותר מאשר לרצוח. עובדה: הנכדים של הימלר ושל היידריך ושל אייכמן חיים יפה ומשמינים, ...

 

"לך תקרא שירים של אורי צבי גרינברג במקום לקרוא את כל השמן-זית של גורדון ושל מרטין בובר. תקרא שיר אחד ששמו "אלוהי, אבי גויים". אולי תלמד אותו בעל-פה. אולי זה יציל פעם את הילדים שלך. אילו אבותינו הנחמדים מאוד, במקום לכתוב ספרים על אהבת המין האנושי, במקום ללכת בזמרת שמע-ישראל אל תאי הגזים, היו באים הנה בזמן והיו משמידים ששה מיליון ערבים, או גם מיליון אחד, מה היה קורא? בטח, היו כותבים עלינו שנים-שלושה דפים מאוד לא נעימים בספרי ההיסטוריה, היו קוראים לנו בכל מיני שמות, אבל יכולנו להיות כאן, היום, עם של עשרים וחמישה מיליון! מכובד, לא? והסופרים היו יושבים וכותבים רומנים יפים, כמו גינתר גראס והיינרך בל, על רגש האשמה שלנו, על הבושה ועל החרטה, והיו מוציאים על זה כמה פרסי נובל לספרות ולמוסר...

 

"שמע משהו: אני, גם היום אני מוכן להתנדב לעשות בשביל עם ישראל את העבודה המזוהמת, להרוג ערבים לפי הצורך, להגלות אותם, לגרש, לשרוף, להשניא אותנו, להדליק את הקרקע מתחת לרגליים של הז'ידים בגולה עד שיהיו מוכרחים לרוץ מהר ארצה ביללה. גם אם אצטרך בשביל זה לפוצץ כמה בתי-כנסת פה ושם. לא איכפת לי. ואפילו לא אכפת לי אם חמש דקות אחרי שאני אגמור לעשות את כל העבודה המלוכלכת הזאת, לא איכפת לי אם תעשה לי משפט-נירנברג.

(עמוס עוז, "על מדרגות הר געש", כתר,  2006עמ' 76)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הישראלי הוירטואלי

"תיעוד אמת מול ה"ציונות